Newsgeek

לאלה מכם שטרחו להתעניין בהיסטוריה של רשת האינטרנט, The Defense Advanced Research Projects Agency או בקיצור DARPA – הסוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים של משרד ההגנה, מוכרת כגוף שהמציא את האינטרנט. אז חבילת הפרוטוקילים TCP/IP עליה מבוסס האינטרנט בצורה בה אנו מכירים אותו כיום, אכן פותחה במסגרת רצף בן מספר פרוייקטים שבוצעו ב-DARPA בשני השלישים האחרונים של שנות ה-60 של המאה ה-20 אך גוף זה עוסק בנושאים מעניינים  עד עצם היום הזה.

כדי להבין מאיפה הכל התחיל, כדאי לסקור את רצף הפרוייקטים שהניבו את חבילת הפרוטוקלים עליה מבוססת רשת האינטרנט שהיא כיום אבן פינה כה חשובה הן בתחום העסקים והן בתחום הבידורי. המחשב הראשון שהגיע לידי DARPA היה מחשב לבקרת תהליכים תעשייתים שנותר כפריט עודף ממחקר של מנהלת המחקר של חיל האוויר האמריקאי אודות ההתכנות של פיתוח אתרים בלתי מאויישים לשיגור טילי נ"מ. המצאות  המחשב במצאי הציוד של DARPA הובילה להפעלת פרוייקט לחקר ההתכנות של מערכות אוטומטיות לפיקוח טיסה (תחום בו בניגוד לאתרי שיגור טילי נ"מ שכל אחד מהם יכול לבצע את תפקידו  בצורה מושלמת גם ללא קשר לאתרים, הרי שלכל מחשב בנפרד יש משמעות מועטה, אם בכלל). פעילות שעוררה צורך לפתח מתודה לתקשורת בין מחשבים שונים מאותו סוג. עם התרחבות המערכת ליותר שדות תעופה נוצר מצב שכבר לא ניתן היה  להשיג מחשבים נוספים מהסוג הראשון וכך נוצר צורך בפיתוח מתודה לקישור בין מחשבים מסוגים שונים. זכרו שאנו מדברים על עולם בו IBM (היצרנית של כ-70% מהמחשבים בעולם) קידדה  תווים בשיטה אחת (EBCIDC) ושאר היצרנים בשיטה אחרת (ASCII). כך שאם נשתמש בביטוי מהסלנג הישראלי של השנים האחרונות, זרקו על DARPA לימון רקוב מהעץ של השכן ותראו איזה לימונדה מועילה הם הכינו ממנו.

הספר Michael Belfiore – The Department of Mad Scientists: How DARPA Is Remaking Our World, from the Internet to Artificial Limbs סקר את רוב מה שמותר לחשוף מקרב התחומים שבהם עסקה DARPA במהלך השנים 2006-2009 ומאחר שתקנון הסוכנות מאפשר לה להשתתף במימון של פרוייקטים של מחקר ופיתוח בתחומי העיסוק שלה המתבצעים על ידי גופים במדינות ידידותיות לארה"ב, אאיר כמה תחומים שלתחושתי יש בהם לישראל יתרון יחסי בתחומי הידע הצבור זה מכבר ולכן אולי מישהו מכם שעוסק במזמים של טכנולוגיות רלוונטיות יוכל לזכות במימון כלשהו מערוץ זה.

הנושא העיקרי מבחינת היקף השקעה כספית בו עסקה הסוכנות בתקופה הנדונה היה פרוסטטיקה. בעוד שהפיתוח של רגליים פרוסטטיות הוא בעיה שניתן לומר שנפתרה בקרוב ל-100% הרי שהנושא של יכולת לשליטה מדוייקת על תנועות עדינות של זרועות וכפות ידיים מלאכויתיות ושל המבנים המכניים של גפיים שיאפשרו שליטה כזו  הוא עדיין במידה רבה בעיה פתוחה.  בקרה מאוד מדוייקת היא תחום שלישראל יש לא מעט מה להציע במסגרתו. זה גם תחום שממחיש במציאות את האמת הבסיסית הנלמדת בשנה א' בחוג לכלכלה שהממשלה היא זו שצריכה לשאת בעלות פתרונן של בעיות שקיימות בקרב הציבור שלאף גורם בסקטור הפרטי אין אינטרס ברור להשקיע בפתרונן, על אחת כמה וכמה שאחוז מכריע מקרב אלה שאיבדו גפיים בעודם בגיל העבודה איבדו אותם בנסיבות של שירות צבאי ,  נסיבות שגורמות למחוייבות מיוחדת של הממשל כלפיהם.

בעיה נוספת שכל צבא בעולם סובל ממנה בעיתות מלחמה שהלחימה בעיראק העלתה למקום גבוה בסדר העדיפויות האמריקאי היא שבעלי מיומנויות בתחום הרפואה היא מצרך שאף פעם אין מספיק ממנו בשדה הקרב. בעוד שהן צה"ל והן צבא היבשה האמריקאי מיישמים כיום מספר תוכניות להגדלת הכמות של אנשי מקצוע כאלה העומדים לרשותם בכל רגע נתון, משרד ההגנה האמריקאי פועל גם בכיוון של פיתוח רובוטים בעלי יכולות רלוונטיות. כאשר מדובר בשתי משפחות עיקריות של רובוטים: רובוטים מתוכנתים מראש לביצוע פעולות רפואה בסיסיות ורובטים לביצוע פעולות מורכבות בשליטה מרחוק של איש מקצוע שיושב במרכז שליטה בעורף. המשפחה הראשונה מציעה אתגרים מעניינים מאוד בתחום של תכנות מערכות אינטליגנציה מלאכותית בעוד שהמשפחה השניה מציבה אתגרים בתחום הבקרה המדוייקת, ההעברה המהירה של תמונות ברזולוציות מאוד גבוהות, אמינות של מערכות שליטה, בקרה ותקשורת ועקב כך שקיימת סבירות גבוהה שמערכות כאלה תידרשנה לפעול תוך כדי נסיעה (מאוד לא חלקה) ברכב, בעיות מעניינות בתחומים של בקרה אלקטרונית לקיזוז השפעות מכניות של סביבה.

אין צורך להרחיב את הדיבור על מקומה המיוחד של ישראל בתחום הטכנולוגיה של כלי טיס בלתי מאויישים אך חשוב לזכור שתחום זה מתאפיין בצרכים רבים שמודעים להם כבר כיום אך טרם הושלם פיתוח הטכנולוגיות שתענינה  עליהם ובהופעת צרכים חדשים הנובעים מהתפתחות תסריטי  לחימה חדשים שיש צורך לפתח מאפס את טכנולוגיות הכטב"מ שתשתלבנה במסגרתם. האמריקאים סובלים בעיראק מבעיה של מטעני צד ומארבים לתנועה יבשתית שאינה פחותה בחומרתה מאלה שצה"ל סבל מהן בלבנון במהלך שנות ה-80 וה-90 ובעזה של האנתיפדה השניה. האמריקאים חוקרים אפשרויות לפתור בעיות כאלה בעת נסיעות להבאת הספקה למוצבים ומאחזים על-ידי שימוש בכלי רכב בלתי מאוישים לנסיעות כאלה. שוב מדובר הן בכלי רכב נשלטים מרחוק  והן בכלי  רכב בעלי יכולות של החלטה עצמית על אופן תגובה למצב כלשהו  שמתעורר בעת הנסיעה. יש לזכור שהבעיה של שליטה מרחוק ברכב קרקעי שנוסע בשטח שאינו סטרילי-ידידותי מחוץ לטווח הראיה של המפעיל מורכבת בכמה סדרי גודל מהבעיה של שליטה מרחוק בכלי טיס בלתי מאויישים.

תחום נוסף  ש-"חם" כיום ב-DARPA ובו לחברות הישראליות יתרון גדול על חברות אמריקאיות הוא התחום של מערכות מידע לניהול תמונת קרב בזמן אמת. ההנחה  הזו  שלי מתבססת על העובדה שב-"דרגי השטח"  של גופי פיתוח תוכנה ישראליים יש אחוז גבוה יחסית של אנשים שחוו ברמה זו או אחרת של להיות אנשי דרג שטח ביחידות קרביות  בצבא., כלומר מכירים מכלי ראשון בעיות רלוונטיות וכיום בעלי ידע הנדרש לשם מימוש פתרונות.

אסיים באיזכור של תחום שנסקר בספר, שבעבר הקרוב ישראל זהרה כמעצמה עולמית בו אך בשנים האחרונות הועם זוהרה. מסתבר שכיום בפעילות של יחידות מודיעין קרבי ויחידות חי"ר מתוחכמות כ-15-20% מהמשקל הכולל שחיילים נושאים נתפס על-ידי סוללות לאמצעים שונים שהיחידות נזקקות להן במסגרת פעילותן שלהפעלתם נדרש חשמל. חלק ניכר מרכיב זה בקיבולת המטען המוגבלת של היחידות ניתן לחסוך על ידי פיתוח כלים יעילים לטעינת סוללות על-ידי אנרגיה סולרית הנתנים לנשיאה ע"י חייל.

תגים: DARPA, The Defense Advanced Research Projects Agency, כלי טיס בלתי מאוישים, מזל"טים, מל"טים, מערכות לניהול תמונת קרב בזמן אמת, פרוסטטיקה, רובוטים, רובוטיקה, רופאים רובוטים

אלון גור-אריה

מתעסק עם מחשבים מ-1983, משתמש באינטרנט מאז 1990 מתפרנס מפיתוח מערכות מידע כבר למעלה מ-15 שנה. תחום עניין עיקרי כיום: תוכנות ויישומים לפלטפורמות ניידות וכן תחומי ההתרחבות המגוונים של המושג פלטפורמות ניידות.

פוסטים נוספים בנושא טכנולוגיה

• האם רשת האינטרנט עומדת להשתלט את הטלוויזיה?
• ממשלת ארה"ב מאשרת: חוקי לפרוץ את האייפון
• אנדרואיד שמשחק בלגו ופותר חידות
• שידור מתוך הקופסה השחורה

2 תגובות לפוסט "DARPA והפוטנציאל הישראלי"

1. מאת שליחת:

   26 בינואר 2010 בשעה 22:55

   זה רציני כל זה?

   להגיב
2. מאת יוסי:

   10 ביוני 2010 בשעה 14:14

   הבעיה עם היד שזה אזור הרבה יותר רגיש מהרגל, ולכן קשה יותר לשלוט בה, בגלל זה התחום הזה לא התפתח דיו.

   להגיב