כשאת עושה Ignore בפייסבוק, למה את מתכוונת?
מאת אילאיל בן-שלום, נובמבר 23, 2009. 33 תגובות. שייך לקטגוריות מדיה חברתית
מכיוון שאני ארלי אדופטר, הפעם הראשונה שבה זה קרה לי תפסה אותי לא מוכנה, ובמידה רבה נאיבית. הבטתי בבקשת החברות שהופיעה לי בפייסבוק, וניסיתי כמיטב יכולתי להתאים בין השם, התמונה, ואיזשהו זכרון קלוש מהגבר הזה. לאחר מספק דקות של פשפוש פדחת מסיבי, נכנעתי. אחרי הכל, השנים עושות את שלהן, במהלך חיי גרתי בארבעה איזורי חיוג שונים, פעמיים הייתי בטיול גדול בחו"ל, למדתי שני תארים, צר לי, אין לי שום יכולת לשחזר כל אדם שאי פעם פגשתי. אובדת עצות אישרתי את אותו בחור ושלחתי לו הודעה – סליחה, אבל אני מכירה אותך? כמובן שהתגובה לא איחרה להגיע, (ועם השנים הגעתי למסקנה שכנראה אי שם בתוך הפייסבוק קיים טמפלט מסויים שהמילים הללו כתובות בו) "לא, אבל אני אשמח להכיר אותך". טמפלט נוסף מכיל את הנוסח" לא, אבל אהבתי את התמונה… [שלוש הנקודות במקור]. למותר לציין שעם הזמן, ככל שנתחים יותר ויותר נרחבים מעם ישראל בחרו להצטרף לפלטפורמה הזו, מה שהיה בעבר זרזיף דק, הפך לשיטפון של ממש.
מסיבה שאיננה ברורה לי לחלוטין, גברברי ישראל החליטו שפייסבוק הוא למעשה השדרוג של ג'יידייט, הצורה החדשה להכיר בחורות פנויות באינטרנט, ואני נמצאת שם אך ורק בשביל להכיר אותך, רווק צעיר ומסעיר, ולא, חס וחלילה, בשביל כל סיבה אחרת. מייד כשחלחלה בי התובנה הזו, שלפתי את פרוטוקול הפרטיות מהבוידעם של פייסבוק והפכתי את הפרופיל שלי לפרטי. פתאום לא אהבתי את התחושה שסמני עכבר דביקים נוגעים לי בכל הסטטוסים ומפשפשים לי בכל התמונות. התגובה לא איחרה לבוא – מבול של גברים זרים, שכל קשר ביני לבינם מסתכם במקרה הטוב בשפת האם התדפק על דלתי עם בקשות חברות.
עכשיו, אני רוצה להניח מספר דברים בפרופורציה, ממש לפני שאתם קופצים למטה ומתחילים להגיב: אין לי שמץ של ספק שהתופעה הזו לא התרחשה כתוצאה מהעובדה שאני אחת ויחידה, סופר מודל פר אקסלנס, היא לא נגעה לעובדה שאני בלונדינית. היא לא היתה קשורה לגודל החזה שלי, או מידת המכנס. התופעה הזו היתה קשורה לעובדה אחת ויחידה – אני בחורה, ברשת.
הנאיביות הראשונית שלי התחלפה מהר מאוד בסוג מסויים של אדישות -אני מעיפה שניים שלושה מבטים בתמונה, אולי חיפוש מהיר ברשימת החברים על מנת לזהות אם יש נקודות השקה, אבל אז, בחצי השנה פרצה לחיי תופעה שסימרה לחלוטין כל שערה מחומצנת על ראשי, ועוררה בי תרעומת בקנה מידה אוניברסלי: גברים נשואים, שאינם מכירים אותי, שאין ביננו שום נקודת השקה, אשר מציעים לי בקשות חברות סתומות, ללא הודעה קצרה לצידן.
לא עזרו הסטטוסים הקצרים שכתבתי. לא עזרו ההודעות בטוויטר שפירסמתי.
ההודעות הסתומות המשיכו לזרום. בי נשבעתי שמעולם לא השבתי פניו ריקם של אדם שביקש חברות וצירף מספר מילים מקדימות (ולא פלרטטניות) שבהן הוא אומר שהוא קורא את מה שכתבתי, או חולק עימי תחומי עניין. אבל איך אתם רוצים שאני אפרש את הבקשה שלכם, כשאתם נשואים, אנחנו לא מכירים, אתם לא כותבים מילה, ורק רוצים להציץ לי לתוך התמונות? צר לי, אבל התער של אוקהם מעולם לא היה חד יותר: זה לא בגלל הכתיבה שלי, זו לא האישיות המרהיבה שלי, אלו לא הריבות הטעימות שלי – זה הבלונד, החיוך, והרצון שלכם להציץ. ובכן יקירי, קפצו לי. השלב שבו אני הבנתי שההתעקשות שלי על נימוסים נתפסת אצל אנשים מסויימים כקטנונית, היתה זו שבה הבנתי שאני חייבת להבהיר מספר נקודות בפניכם. אני מבינה שבמהלך השנים פרופיל הפייסבוק השתנה ואנשים משתמשים בו למטרות שונות. אבל אם פרופיל הפייסבוק שלי חסום, הרשו לי לספר לכם (אני לא תולה יותר תקווה בהסקה הדידקטית שלכם) – שהדבר נובע מכך שאין לי חשק שכל העולם וחבריו יכנסו לתוך החיים שלי. לכן, גם אם יש לנו הרבה מאוד חברים משותפים, גם אם אנחנו חברים באותה הקהילה, ובמיוחד, אם מעולם לא נפגשנו, בבקשה, תעשו מערוף ותנו עוד כמה שניות על מנת להיות מנומסים, לכבד את המרחב הפרטי שלי, ולהגיד לי "שלום, מה שלומך?" ואז להגיד מדוע אתם מבקשים שאני אוסיף אתכם כחברים. אם זה למטרות נטוורקינג כתבו בפשטות "טרם נפגשנו, אבל ראיתי שיש לנו חברים משותפים רבים, ואשמח להכיר אותך" (או כל פורמט דומה שבו אינני מרגישה שבעצם אתם מוסיפים אותי על מנת לעמוד במכסה מסויימת של 1500+ אנשים בפרופיל עסקי מכובד, אחרת, דעו לכם, אתם בעצם יחצנ"י מסיבות במסווה בשל ביזנס).
אם אינכם מוצאים דקה על מנת לכתוב לי את המילים הללו, לא משנה כמה חברים משותפים יש לנו, לא משנה כמה אתם נהדרים – הבקשה שלכם תסיים את חייה במקום אחד: בית הקברות של בקשות החברות שאין לי שום כוונה לאשר אי פעם (כי חס וחלילה אני אסרב ומישהו לא יבין את הרמז ויבקש שוב).
פוסטים נוספים בנושא מדיה חברתית
33 תגובות לפוסט "כשאת עושה Ignore בפייסבוק, למה את מתכוונת?"
-
-
לא חשבתי על זה ככה, נשמעת לי אחלה שיטה. למרות שאני די בטוח שפגשתי פנים מול פנים כל אחד מהאנשים שיש לי בFacebook.
-
-
פוסט כ"כ טוב ונכון,אין ספק שקיבלתי שיעור
אני כן מאשרת כי לא נעים לי לעשות איגנור(מרגישה שאני פוגעת אישי באדם-אני יודעת שזה נשמע דבילי)
מהיום אעשה כמןך
תודה -
מסכים עם כל מילה, אבל סתם לידע כללי, לתת הפניה בעמוד האודות כאן בניוזגיק לפייסבוק שלך ולגרום לי לגלות שהוא מוביל לזה של משה קרקו זה מוזר, ולהפנות לטוויטר שלך ולגרום לי לגלות שהוא לא קיים זה כבר ממש מוזר. (האמת שאת הטוויטר אני מכיר, זה כנראה סתם קישור מת). או שזו טעות מכוונת?
-
מה הפייסבוק שלך ?
-
אני איתך!
לא מאשרת את מי שלא פגשתי פנים אל פנים, יותר מזה: אם אני לא מחבבת אותך אני לא אאשר אותך. זו אמנם מדיה חברתית אבל אלה הפרטים האישיים שלי שייחשפו רק בפני מי שאני רוצה.
ואגב מציעי חברות מהמין הגברי למטרות כאלה או אחרות…. גם את מקבלת הרבה הצעות מגברים ממדינות ערב (כווית/ ערב הסעודית ואף קיבלתי כמה מדובאי ומרוקו)?? -
חייבת להסכים… אבל בניגוד אליך אין לי 259 בקשות חברות ממתינות, פשוט כי ידי קלה על האיגנור.
אני מוסיפה גם דילמה אחרת – מתי צריך לאשר אנשים שמכירים מטוויטר? טוויטר הוא ציבורי, אבל פרופיל הפייסבוק שלי הוא פרטי ושלי. אבל אולי זו רק אני…
ואגב – גם לי יש BA בהיסטוריה! ריספקט!
-
אילאיל, אחלה פוסט
בחודשים האחרונים אני מאלץ את עצמי לכתוב כמה מלים כשאני מציע חברות למישהו שאינני מכיר פנים אל פנים, זה ארוע די נדיר, בשונה מטוויטר ושאר רשתות, פייסבוק אכן מאפשרת איים של פרטיות. הזרזיף באמת הפך למטרד, בעיקר הודות לפיצ'ר ההמלצות, מצד שני עדיין קשה לי להתעלם, כשאני מוצא זמן אני שולח טמפלט לאלו שהציעו ושיש לי ספקות לגביהם:
Hi
Sorry but i can't seem to recognize youIf we know each other, please remind me where from
If we haven't connected before, please reply with a few words, i care to know what i'm missing, and what made you friend me
–לפעמים מגיעות תשובות מעניינות, מכנים משותפים שלא ראיתי, ולפעמים תחמנות זולה, חלקם מרחיקים לכת ועוקבים אחרי בטוויטר במקום, בכל מקרה, בדרך כלל אנשים מבינים מההודעה שלי מה מתאים לי (הכרות אופליין\אונליין קודמת).
פייסבוק תשתפר אם תהפוך את ההודעה האישית (בצירוף להצעת חברות) למנדטורית, או אם תאפשר למשתמש להגדיר דרישה כזו. -
יא סנובית תאשרי
-
פוסט נחמד ואמיתי.
וסתם לצורך עניין התמונה, בא לנו להסביר:
אנחנו מאוד נחמדים ולא נשואים, יש לדפני 5 חברים משותפים איתנו,
מעולם לא הצקנו לה.. לא מבינים למה היא לא אוהבת קפה.. -
לא יודע, יש שיקראו לי זונת פייסבוק, אבל אני נוטה לאשר אנשים ואז למחוק אותם אם הם עוברים גבול כלשהו.
כן, גם גברים נתקלים בבעיה הזאת, של כל מיני אנשים שמוסיפים אותם לפייסבוק בלי שהם מכירים, רק בשביל להכיר. זה בעיקר קורה כשאתה הומו, אבל כבר היו מספר נשים שהוסיפו אותי והתחילו איתי. לא שיש לי בעיה עם זה, אבל מה נעשה, נרכל על האח שלך?מה שכן, יש לי אפס סובלנות למפרסמים טיפשים. אני עובד בתחום – אתה משתמש בפלטפורמה שלי בשביל לפרסם, ועוד בצורה מטופשת? אז אלא אם מדובר בארגון פילנטרופי שפתח יוזר במקום fanpage והמטרה נוגעת ללבי, הוא לא יאושר.
אני גם שונא את הרשימה של האיבנטים וההצעות וכו' שיש מימין, אני אוהב שולחן נקי במקרה הזה, ואני מאגנר פרופילים. אם הם ממשיכים להציק ולא מבינים את הרמז, ידי קלה על הדק הדיווח לפייסבוק. רוצה להיות קרציה? תמצא מישהו שיש לו סבלנות.
-
מה שנשאר לי להגיד אמן
גם סטטוס נשואה או תמונה של הילדים לא עצרו גבר מלנסות "להשתחל" לרשימה המהוללת שלי
אכן כן IGNOR זו הדרך לא לפני שאני שולחת הודעה… נסה כשאני אהיה בבית אבות…..
כבר אמרו שגברים מסוימים נואשים ככל שיהיו הם עדין חושבים רק לא מהמקום הנכון…
איזה זן נחות….
אילאיל שאפו על כתיבה והגדרה מדליקה של הנושא
אהבתי -
מילים כדורבנות!!!
סוף סוף מישהו יוצא נגד כל המטרידים בפייסבוק..גם אצלי, שרואים תמונה שלי עם הילד, רואים שאני נשואה, ועדיין, זה לא מונע מהחצופים להציע חברות או לשלוח הודעות "תמימות לכאורה" של "מה ,אנחנו לא מכירים? כנראה שטעיתי.. אז מאיפה את?"
חצופים!!!!
השוס היה כשמישהי התחילה עם בעלי.. דווקא חמודה, אמרה שהילדה בתמונה שאיתו חמודה, כאילו תקראי רגע לפני ותראי שהבנאדם נשוי עם ילד..
-
סחטיין, אילאיל.
אני מסתובב תמיד עם המצלמה שלי, וכשאני מציע למצולם לשלוח לו את התמונה, אני תמיד נלחץ כשהוא שואל אותי "יש לך פייסבוק?".
זו אפילו לא פלטפורמה טובה לתמונות! אני מיד אומר "אמממם… כן, אבל מה זה יעזור לנו? מה האימייל שלך?" ולרוב זה נגמר שם ובשמחה.
אולי זה לא ממקומי להגיד, בתור אחד עם קצת מעל 1000 חברים בפייסבוק, אבל אני שונא להעלות תמונות מאירועים המוניים ואז חצי מהאנשים שצילמתי רוצים להיות חברים שלי. אני לא יודע אם זה מחמיא או לא, אבל הסיכוי לנטוורקינג אמיתי איתם בעתיד הוא מאד נמוך (ואם זה לא היה ברור, אני דוחה את רוב הבקשות).
עם המוני החברים שלי אני עוד מצליח להסתדר, ואני גאה לומר שאני יכול להתקשר כמעט לכל אחד בלי שום סיבה מיוחדת. כזה אני, זונת חברים. -
זה מזכיר לי פוסט שפרסמתי לפני שנה בערך בהיתוך.
גם אני קלה מאוד על האיגנור ומדווחת וחוסמת ללא היסוס. באמת שלא אכפת אם אני מעליבה מישהו, הוא העליב אותי קודם בזה שהוא הניח שאני פשוט אפול לרגליו כי יש לו תמונה של ה#$% שלו בפרופיל.
-
אילאיל,
למרות שאני גבר,אני מבין אותך טוב מאוד ומצטער בדיוק כמוך על מה עשרות המסרים שאתן מקבלות בכל שבוע.
כמו בדרך כלל, הבעיה היא רק קצה הקרחון של בעיה גדולה יותר שהצלחת להדגים אותה במשפט "שההתעקשות שלי על נימוסים נתפסת אצל אנשים מסויימים כקטנונית".
לצערי,במדינתנו הקטנה, כל אי רצון לשחק ע"פ כללי ה"עדר" נתפס כקטנוניות, או כטרחנות (למה את צריכה שארשום משהו? את כבר יודעת מה אני רוצה, לא?).
מקווה שתצליחי לשנות משהו. -
אילאיל, לשאלתך אני מחזיק דווקא בחשבון פיקאסה. אני מכיר את אופציות הקישור, אבל אם היית יודע בדיוק עד כמה אני מצלם, היית מבינה שזה לא הגיוני להעלות תמונות אפילו מ-10% מהאירועים שאני נוכח בהם.
אני מאד שמח לשלוח לאנשים תמונות במייל, ודווקא נוצרות מזה לפעמים חברויות פייסבוק אמיתיות שמיתרגמות למפגשים פנים-מול-פנים בנושאים שונים וזה כיף. כשזה בא בהמון בעקבות תמונות שהחלטתי כן לפרסם, זה קצת פחות כיף.
הדוגמה הכי מובהקת היא מישהי שצולמה על ידי במסיבה, ומאז החברות עמה בפייסבוק ראיתי בעיקר עדכונים על מוצרים שהיא נותנת להם חסות של רשת חברתית (כמו הקמפיין של הבושם של קשרל, והקמפיין של בנק דיסקונט). בקיצור, ספאם ספאם ספאם ספאם. -
לפני די הרבה חודשים כבר, פתחתי את האתר הזה:
http://www.imterriblysorrybut.com
בדיוק בשביל המטרה הזו…אולי עכשיו הגיע הזמן שלו לפרוח?
-
[...] אל הפוסט כשאת עושה Ignore למה את מתכוונת? [...]
-
רק מלקרוא את מה שכתבת (חשוב לא פחות היה איך שכתבת), נזכרתי שוב, למה אני כל כך אוהב ומעריך אותך ולמה זה תמיד היה ככה, מאז אותו יום שבו הופעתי בתיכון לביקור מהצבא.פתאום חזרו לי הפרפורים. מצחיק. נוגה… מעניין, איך אחרי כל כך הרבה שנים ואחרי כל כך הרבה חוויות, חלקן מחורבנות (בעיקר באשמתי),נותרה בי טיפה מזוקקת וטהורה של השתאות בוהה (ממש כמו ארנב על הכביש באמצע הלילה מול אורות של משאית דוהרת), לנוכח חיוך שלך, מילה שלך, כעס שלך, צחוק שלך, או ציפורן כסוסה.
וזה מביא אותי לכדלהלנצ'יק הבא: חברים יקרים! יש אנשים ששומרים עליהם. יש אנשים שאפילו אם נדמה להם שהם לבד יש מישהו שתמיד מסתכל עליהם בזוית העין רק על מנת לוודא שהם בטוב.המלאכים השומרים הכי גדולים סובלים מנקיפות מצפון נוראיים של גיהינום ולכן לא כדאי להתעסק איתם.
קראתם מה שהגברת כתבה ואני מצפה מכם לכבד כל מילה.
שלכם בנפנוף כנף.
כתריאל. -
תודי שאני הפתעתי אותך, אחרי הכל את הפתעת אותי בדיוק באותה מידה.
-
HAY
נכנסתי פעם ראשונה היום בכדי לקורא מעט, אילאיל את ישירה כנה לא "מחלטרת", תאמיני או לא אין לי פייס וגם לא בוק, אין לי מושג ולא חצי מושג למה צריך…אם לא כדי להציק לכולם…
נחמד לדעת שבורכת בכישרון כתיבה שלא מבייש כותב ותיק מנוסה ישיר ולא מפוחד מדעת הקוראים, אשמח לעקוב ולהתעדכן
שלך בחברות הבחור משדה התעופה אלי THE REFEREE -
[...] החברות. אילאיל בן שלום כתבה פוסט שהכה גלים ברשת על פעולת ה-Ignore והמשמעות של להיות בחורה בפייסבוק. אם פעם כדי להכיר, יצרתם פרופיל בתשלום באתר הכרויות, [...]
-
[...] תזכרו שכמו בהרבה תחומים, גם כאן לנשים קל יותר. דונבר טוען כי נשים מסוגלות לתחזק הרבה יותר קשרים [...]

כתוב יפה ומסכים עם כל מילה.
אני לוקח את זה צעד נוסף קדימה ולא מוסיף אנשים שלא פגשתי פנים אל פנים. כרגע מחכות להן 58 בקשות לרגע שבו אפגוש את מי שמאחוריהן.
אני מניח שכל אחד מתייחס לפלטפורמה בצורה שונה.