משרד החינוך מחדש את הסכם רכישת התוכנות שלו עם מיקרוסופט

בחירתו של משרד החינוך לחדש את הסכם "חותם" עם חברת מיקרוסופט, בהיקף של 45 מיליון שקל, מעלה שאלות נוקבות ומטרידות בנוגע למנגנון קבלת ההחלטות של משרד ממשלתי והשפעתו על כיסנו, מיסינו, ועתיד הייטקינו. אפילו שם חדש יש לזה – מסקרוסופט.

כלכליסט ו What's Up מדווחים לנו שמשרד החינוך הודיע על חידוש הסכם "חותם" עם חברת מיקרוסופט, המאפשר למערכת החינוך לרכוש את מוצרי החברה בהנחה ניכרת ועומד על סכום של 45 מליון שקל, לאחר שההסכם הנוכחי יגיע השנה לסיומו. בתגובה לביקורת על ה"בחירה האוטומטית" במיקרוסופט בלי בדיקת חלופות חינמיות או מבוססות קוד פתוח, אומרת מנהלת פרוייקט "חותם" במשרד החינוך, גברת סופיה מינץ, שלמרות כוונותיהם הטובות של אלו המדברים על הכנסת פתרונות מבוססי קוד פתוח למערכת החינוך, אין כיום בשוק תחליף אמיתי לפתרונות שמציעה מיקרוסופט ושהדרישה לשימוש במוצריה של החברה מגיעה מבתי הספר עצמם.

עד כאן העובדות היבשות.

לפני שנכנס לפרשנויות ומלחמות חורמה של לינוקס במיקרוסופט חשוב לי לשים דברים על השולחן – אני סולד ממוצריה של מיקרוסופט סלידה ארוכה וממושכת. אלו דעתי ובחירתי האישית בלבד ואין בהן כדי להעיד על טיב מוצריה של מיקרוסופט או על טיב האלטרנטיבות. בנוסף, אני אוהב מוצרי קוד פתוח, אלטרנטיבות ותחרות הוגנת בשוק חופשי מכיוון שהן מעודדות קידמה, פיתוח ומחשבה יצירתית. ולבסוף אני תופס עצמי כאדם פרגמטי וריאלי – כלומר, זה שבחירתי האישית אינה עולה בקנה אחד עם בחירת האחר אין בכך להעיד על נכונות אי אילו מן הבחירות.

אני מוצא שהדברים המטרידים ביותר בבחירתו של משרד החינוך להמשיך את השימוש במוצריה של מיקרוסופט מקורם בענייניים: האחד תקציב והשני חופש הבחירה והקידמה.

בחירה להוציא 45 מיליון שקל מכספי משלם המיסים מתוך ידיעה ברורה שיש חלופות זולות יותר היא בעיני פושעת. אם הייתי מציע למורים להשתמש בכסף להגדלת משכורתם בטוחני שהייתי שומע קולות אחרים ממשרד המנהל ומסדרונות בית הספר. לצערי, 45 מיליון שקל הם רק ההתחלה. תלמידינו החכמים, שלמדו מחשבים תוך שימוש בטכנולוגיות של מיקרוסופט מסיימים את חוק לימודיהם ומתגייסים לצבא. אלו שרצה הגורל והגיעו ליחידות המחשבים של צה"ל מכירים אך ורק סוג אחד של טכנולוגיות – הטכנולוגיות של מיקרוסופט, ולכן אך טבעי שיצפו להמשיך להשתמש בהם. כמובן, שמשרד הביטחון אינו מקבל את אותן הנחות של משרד החינוך (לסבסד מלחמה זה לא פולוטיקלי-קורקט) וכך יוצא שתקציב משרד הביטחון מתנפח בגלל החלטות של משרד החינוך, מכספי משלם המיסים כמובן.

אם אתם חושבים שהתסריט הזה בדיוני, הרשו לי להפריך את חששותכם – במו עיני ראיתי מערכת שפותחה עבור צה"ל על בסיס טכנולוגיות של מיקרוסופט בעלויות גבוהות שתבטיח שחלקים מהצבא ימשיכו להשתמש בשרתים ותחנות עבודה של מיקרוסופט למשך זמן ארוך ויקר. למה? כי לזה היו רגילים ואת זה הכירו מקבלי ההחלטות.

קבלת החלטות מתוך הרגל מובילה אותי לעניין חופש הבחירה והקדמה. לא אחת דיברתי עם מתכנתים ואנשי טכנולוגיה העובדים עם מוצרי מיקרוסופט שהמאנטרה על דל שפתותיהם השחוקות היתה דומה כמעט בכל המקרים – זה מה שאנחנו מכירים, זה עובד מצויין, לא מעניינות אותנו חלופות. כמובן, שסגירות מחשבה זו, שנובעת מיכולתה המדהימה של מיקרוסופט להרגיל את עדר משתמשיה אך ורק למוצריה, אינה מזיקה כל עוד מדובר בהחלטה איזו מערכת הפעלה או תוכנה לקנות הביתה. אולם, כשמדובר בהחלטה המשפיעה על תקציבי חברה, משרד ממשלתי או כל גוף שאינו אדם פרטי, היא חייבת לבוא מתוך שיקול דעת ומודעות ולא מתוך הרגל סומא שאינו רואה את שמימינו ומשמאלו.

לצורך העניין, כמו שאנו מצפים מראש הממשלה שישקול את כל האופציות הצבאיות והדיפלומטיות העומדות לרשותו בעת פתרון משבר מדיני ולא יילך רק על פיתרון שהוא מכיר (דוגמת "משא ומתן לא עבד לפני שנה, אז נפגיז את הנבלות"), כך נצפה לשיקול דעת דומה ממשרד ממשלתי, מנהל טכנולוגיות בחברה קטנה או גדולה וכו'. מניסיוני, אלו המתעסקים על טכנולוגיות פתוחות רגילים שיש להם אפשרות בחירה ולכן דואגים לבחור על-פי מה שנכון להם באותו הרגע, בעוד אלו המתעסקים עם טכנולוגיות סגורות בוחרים אך ורק את מה שהם מכירים, פשוט כי אין להם היצע נוסף לבחור ממנו.

השאלה שעולה ומציקה לי היא כיצד מצפה מדינת ישראל להתקדם בתחום הטכנולוגיה אם מגיל צעיר מוגבלים ממציאי ומחדשי העתיד לסביבה המרגילה אותם לאי-בחירה (או בחירה מתוך ברירת מחדל)? לא נראה לי שאני, או כל משלם מסים אחר צריכים לממן את הטמטום (במובן של בורות לא טפשות) הפוטנציאלי של דור החנונים הבא עלינו לטובה, ובטח שלא לממן פוטנציאל הוצאות מתמשך לגופי הממשלה האחרים. אפילו מצאתי שם ראוי לכל האיוולת הזו – מסקרוסופט.

מכיוון שאנו חיים בדמוקרטיה מדומה, הפיתרון היחיד שאני רואה באופק הוא לפנות בתחינה לגופי החינוך האחרים – הורים, מכללות ואוניברסטאות, ולעודדם לפתוח את מוחם של דור העתיד לחופש הבחירה, תהיה בחירה זו אשר תהיה.

לכן, קורא אני לכם: "הורי ומורי ישראל התאחדו! אמרו כן לקדמה וזכות הבחירה. התקינו את פיירפוקס, אובונטו, מונו, פייתון, ג'אווה, רובי ודומיהם על מחשבי ילדיכם ותלמידיכם. אתגרו אותם, עודדו אותם, השקיעו בעתידם הטכנולוגי ובעתידכם הכלכלי כהורים לילדי הייטק, כאזרחים כחול-לבן שרוצים לשלם פחות מיסים ומורים שרוצים להרוויח יותר. ויפה שעה אחת קודם!".

ולכל אלו שמתפקעים ועוד רגע רצים להגיב בזעם, שימו לב שאיני מעביר ביקורת על טיב מוצריה של מיקרוסופט או על נושא התאמתם למערכת החינוך או לסלון הביתי שלכם. הביקורת שלי היא על תהליכי הבחירה הציבוריים, משמעותם הכלכלית (גם לכיס שלכם) החברתית והטכנולוגית. ולשם סיפוק סקרנותי, אשאל אתכם האם בחרתם בסביבה הטכנולוגית בה אתם משתמשים (מערכת הפעלה, תוכנות משרד וכו') בחירה אקטיבית ומודעת תוך שקילת החלופות, או שהלכתם ב"דרך כל בקר".

תגים: חותם, מיקרוסופט, משרד החינוך, קוד פתוח, תוכנה חופשית

7 תגובות על משרד החינוך מחדש את הסכם רכישת התוכנות שלו עם מיקרוסופט

1. מאתתומר:‏ 17 בנובמבר 2009 בשעה 12:58

   אין לך מושג עד כמה אתה צודק. שימוש יתר בתוכנות מיקרוסופט הוא חטא, והוא מרגיל את המשתמשים לעולם בו אין אלטרנטיבה, לעולם בו קבצי וורד הם הסטנדרט ובניית אתרי אינטרנט זה אומר שצריך לעשות פעולת Save As מתוך אופיס ולשמור את הקבצים עם הסיומת HTML, ולעולם בו מותר לכתוב אפליקציות שלמות שרצות בתוך פאוורפוינט כי זה עובד וזה "פשוט".

   להגיב
2. מאתירון שהרבני:‏ 17 בנובמבר 2009 בשעה 18:16

   אין לי שום כוונה להשמע ציני או פוגעני (למרות שזה ממש מתבקש) אבל אתה באמת חושב שעם מצב ההשכלה הנוכחי של מורי ישראל ניתן יהיה ללמד אותם מערכת הפעלה אחרת או לשנות את הרגליהם?
   עבור אנשים שכל שימושם במחשב הוא אוטומטי ונטול הבנה אין כל אפשרות להחליף תוכנה כי מספיק שכפתור זז טיפה ימינה או טיפה שמאלה והם כבר לא מכירים את התוכנה, חסם מוחי אבל הוא נובע מהתנסות ומעומק ההתעסקות עם הנתונים הטכניים של התוכנות
   
   בקיצור, יש המון מכשולים שעומדים בדרך, הבעיה הגדולה היא שבכך שמשרד החינוך בוחר שלא להשתמש במוצרי קוד פתוח הוא יורה לעצמו ברגל ומסכים עם ההצהרה שכתבתי קודם לכן אודות המורים
   ובנוגע לאתרים שכתובים דרך Powerpoint - אני מוכן שהם ידעו ללמד כמו שצריך ושלא ידעו לבנות אתרים, אבל כשזה לא זה ולא זה...
   אני מבין שלא כולם צריכים לדעת לבנות אתרים וזה מאוד מקובל בעיני ולדעתי זה כלי שהוא יחסית כן לגיטימי לפעולה הזאת, המורים מתרגמים את הידע שכבר כן יש להם בתחום המחשוב כדי לפתוח צוהר לאינטרנט אבל כמו שציינתי קודם, זאת לא הבעיה העיקרית כאן...

   להגיב
3. מאתזהר:‏ 17 בנובמבר 2009 בשעה 18:21

   ירון, אני חושב שהבעיה היא עם הנמכת הציפיות.
   אני חושב שרוב האנשים אינם מטומטמים ועם קצת עזרה והכוונה ניתן יהיה לעזור להם להתרגל.
   
   לצורך העניין אפשר להשקיע את הסכום שהיה אמור ללכת למיקרוסופט בהדרכה מקצועית עבור אנשי מערכת החינוך ועוד ישאר עודף לבייגלה וקפה יותר טוב בחדר מורים.
   
   בקיצור, מקו מחשבה שמסתכל על "למה לא" ייצא בדרך כלל הרבה "לא".

   להגיב
4. מאתערן:‏ 18 בנובמבר 2009 בשעה 9:57

   אני לא מבין את שטף המיסיוניריות הלינוקסאית, שחולש עלינו לפחות פעם בשנה.
   כבר נוכחנו לדעת שאוונגליזם לינוקסאי לא פועל ובטח לא בישראל, לכן אני מאמין (ואני לא לבד, זו גם הדעה הרווחת בעולם הקוד הפתוח) שיש לקדם את הקוד הפתוח בעזרת תכונותיו החיוביות ולא באמצעות הטפה גרידא.
   לצערנו הקוד הפתוח כשל בתחום מערכות למשתמשי קצה, אין אף מערכת שנכתבה בקוד פתוח שמשתווה ביכולותיה ובפשוטתם של תוכנות מיקרוסופט ואפל. בתחום השוק הביתי הן ניצחו ! למעט כמובן פיירפוקס ועוד כמה תוכנות, אך בסה"כ, לצערי, הן זניחות.
   עקב האיכלס של חברות כאלה הוא דווקא בתחומים כמו, השוק המוסדי, שרתי אינטרנט, בסיסי נתונים, שפות תכנות, וכיו"ב.
   לכן אני דווקא מתרעם כשאני מגלה שבצה"ל השימוש במוצרי מייקרוסופט הולך וגדל גם בתחום השרתים ומסדי הנתונים, ודור העתיד של ההיי טק מתחנך על ברכי שרתי IIS, וMSSQL.
   אבל לא אכפת לי שמתקינים למשתמשים ווינדוס 7, שיבושם להם.
   
   בשורה התחתונה, יש לדחוף לכך שבתי הספר ישתמשו בקוד פתוח בתחומים החשובים באמת, בתוכנות שמובילות את השוק בתחומן, Apache, MySql, PHP, ועוד, וזאת גם בכל תחום אחר בו מובילה תוכנה של קוד פתוח.
   
   לסיכום עד ששוק מערכות ההפעלה לא יגיע למצב שבו אובונטו או כל מערכת הפעלה אחרת, באמת תהווה איום רציני ותהיה דרישה של התלמידים לעבוד עם מערכות כאלו (לא בגלל שזה קוד פתוח, אלא בגלל שהן פשוט טובות יותר) אין סיבה הגיונית שמערכת החינוך תעבור מיוזמתה לשימוש בלינוקס וקוד פתוח.

   להגיב
5. מאתזהר ארד:‏ 18 בנובמבר 2009 בשעה 18:42

   הי ערן
   לא ממש ברור לי איפה ראית מיסיונריות לינוקסאית. המיסיונריות שלי לפחות היא בעד בחירה חופשית ונבונה. נקודתית, משרד ממשלתי שזועק לתקציבים ושעובדיו שובתים על בסיס קבוע בשל תנאי שכר גרועים חייב להוציא כל שקל בחכמה ועל כך אני מתרעם.
   
   אני מסכים שלסביבות מבוססות לינוקס יש עוד הרבה מה להשתפר בתחום תחנות הקצה, או אם נאמר אחרת, בתחום משתמשי הקצה. מאידך, סביבה מוסדית שבה יש דרישה מוגדרת לאוסף תוכנות ידוע מראש עם יכולות בסיסיות לרוב, נראית לי כבעלת פוטנציאל נפלא להטמעה של תחנות עבודה מבוססות לינוקס, הן כפלטפורמה חינוכית (שרתים, סביבות פיתוח וכו') והן כשולחן עבודה.
   
   משתמשי קצה במוסדות חינוך לא צריכים להתעסק עם התקנות מהתקנות שונות. פשוט מכינים להם תחנת עבודה עם כל התוכנות שהם צריכים (ללא קשר למערכת ההפעלה) ויוצאים לדרך.
   
   כולם יודעים להשתמש בדפדפן, בתכנת מסרים מידיים, במעבד תמלילים וגליון אלקטרוני וזו גם החבילה שמיקרוסופט מציעה (חלונות + אופיס). אם כוחות השוק ינועו לכיוון של שימוש במערכות מבוססות קוד פתוח, השינוי יגרור אחריו שיפורים בכל התחומים. לשבת ולהתלונן שאין חלופות יותר קל מאשר ליצור מצב בו יהיה צורך אמיתי בחלופות הללו.

   להגיב
6. מאתתלמיד:‏ 21 בנובמבר 2009 בשעה 20:59

   אני בספק אם המורים יודעים להשתמש במערכת הפעלה שהיא לא microsoft
   
   אני לומד בתיכון עכשיו, במגמת מחשבים, ואנחנו לומדים את השפה C#, המורה הופתע לגלות שאני משתמש במערכת הזאת, והמליץ לי להוריד WINDOWS XP עם קראק! הרבה ילדים בגילי בכלל לא מכירים את האפשרות השנייה, ו"אם זה עובד אז למה לשנות?"...

   להגיב
7. מאתתלמיד נוסף:‏ 9 ביולי 2010 בשעה 23:07

   אני לגמרי מסכים עם "תלמיד". בבתי הספר במסגרת שיעוריי "מדעיי המחשב" או כפי שנקראים כפשוטם- "מחשבים" לא מלמדים שום דבר "מעבר". זוהי גם אחת הבעיות במשרד החינוך והמורים בארץ. מורה טוב ילמד בהתאם לזרימת ורצון התלמידים להחכים וללמוד, ישאיר להם טעם של עוד ואפילו יאכיל אותם ביותר חומר במידת האפשר. בגלל מצב שקורה ההיפך תלמידים רבים שאמורים לקבל מעט השכלה בסיסית ולקבל את הידע שקיים "צד אפל לירח" (ולא חברת אפל עם מקינטוש), הם לומדים סתם שורות קוד מוקלטות כמו איזה טייפ. העובדה שאפילו המורים בארץ בתחום בתיכונים "מפחדים" מהנושא או ניסו בשנת טרפפו את המערכת וקטלו אותה כי לא הבינו איך רושמים שורות קוד, זה מה שמעצבן. הם לא מעודכנים, לא מודעים למצב המערכת כיום ואף באים נגדה ואומרים נגד דברים רעים כשאין להם ראיה אובייקטיבית.
   המצב כיום נראה כי הדרך הנכונה היא רק עם "חלונות" ובלי לסטות ימינה או שמאלה ובלי אפילו שיבוא "הטמבל התורן" ויגיד, אולי נבדוק אם יש חלופות? זה מה שמכעיס. עצם העניין שאפילו לא בודקים וקונים ישר את הדגם החדש לעומת הישן, מכעיס. הדרישה מאנשים "משכילים" הוא לבדוק את השוק, לראות חלופות (והיי, יש כאלו!) ואם הם טובות אולי לשקול לעבור אליהם.
   כן, זה אולי מעט קשה, אבל ככה גם מקינטושאי יגיד על חלונות. ההבדל הוא שכל מערכת קלה ללימוד והכל בהתאם לצורת הלימוד ובגיל הלימוד. דוגמה היא שילד צעיר שילמד מגיל צעיר שימוש בלינוקס יהפוך לשפיץ וילמד לנצל חשיבה פתוחה ואילו הבחור עם חלונות ישאר במסגרת "החלון" שלו.
   אלו היו קצת הגיגים ושטויות על מצב המערכת העקומה.. בהצלחה למדינת ישראל, עד 120 שנה פלוס!

   להגיב