WikiLeaks – איך טכנולוגיה מביסה את עולם המשפט

אתר ויקיליקס, האחראי לפרסומם של מסמכים מסווגים של ממשלות ותאגידים מכל העולם ימשיך את העבודה שהוא מבצע, כפי הנראה, ללא חשש מתביעה.

אתר ויקיליקס מעורר מחלוקות רבות מאז עלה לאויר ב-2006, והחל להפיץ מליוני מסמכים מסווגים מכל העולם. האתר פועל באמצעות מתנדבים אלמונים מכל רחבי העולם, הוא לא רשום בשום מדינה, ולא רק שזהות מפעילי האתר לא ברורה, אלא שגם אם יגלו מי הם, קשה יהיה להוכיח קשר בינם לבין האתר בצורה כלשהי. כל אלו הן עובדות אשר הופכות את האתר למושא הערכה והערצה של אנשים רבים בעולם. האתר, אשר חרט על דגלו להעלות לרשת מסמכים שאחרת לא היו מודלפים, אחראי על שערוריות רבות, כמו פרסום כתובת המייל של שרה פיילין, חשיפת פרשת הלבנת כספים של בנק שוויצרי, פרסום המסמכים הפנימיים של כת הסיינטולוגיה וכמובן הפרשה האחרונה שמכה גלים בארצות הברית – פרסום עשרות אלפי מסמכים הקשורים לפעילות הצבא האמריקאי וכוחות הקואליציה באפגניסטן.

איך Wikileaks עובד?

בין חברי האתר שאינם רבים במיוחד, אפשר למצוא מומחים להצפנה, וכמובן פעילים ועיתונאים. הם מדברים ביניהם בצ'אטים ומקבלים את המסמכים בצורה מוצפנת, אשר מבטיחה הגנה על שולחי המידע. הטקטיקה ברורה ולמעשה די פשוטה – לאתר מודלפים המסמכים כל ידי גורמים מכל העולם. המסמכים מועברים דרך עיתונאים בעלי זהויות שונות אשר מבטיחות את חסיון המקור ומועלים לאתר ששרתיו מפוזרים בארצות שונות אשר מבטיחות את ההגנה של החסיון והמידע- שוודיה ובלגיה. פרסום המסמכים בדרך כלל גורם לשערוריות במהרה, אך אל דאגה – אך גם אם האתר הופך לא זמין, כתוצאה מעומס או חסימה, מופנים הגולשים לאתרים אלטרנטיביים הנמצאים על שרתים אחרים.

יש את מי לתבוע?

אפשר להבין למה ממשלת ארצות הברית משתוללת. בימים האחרונים הפנטגון מתחנן למפעילי האתר להעביר לידיו את המסמכים החסויים, אשר לטענת השלטונות חשיפתם פגעה וממשיכה לפגוע באזרחים וחיילים בפעילויות שונות, אך נראה כי גם אם ימצאו המפעילים אין דרך להאשים אותם מכיוון שאין בפעילותו של האתר מעשה שאינו חוקי. התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית אשר מגן על חופש הביטוי, חופש העיתונות ועל החופש לעתור לממשלה על מנת לתקן עוולות, מגן על מפעילי האתר,ולא רק הוא – בשל ביזור השרתים אשר חלקם אף נמצא במדינות שפרסום המידע בהן אינו מהווה כלל הפרה של חוק, ככל הנראה לא ניתן להאשים אדם זה או אחר בפעילות האתר, גם אם ימצאו את המפעילים.

אתר ויקיליקס ימשיך לפעול, גם אם ינסו לחסום אותו, ונראה שלרשויות השונות אין הרבה מה לעשות כנגד מעשי מפעיליו. רשת האינטרנט שוב מראה את עליונותה על עולם המשפט, אשר אינו מצליח להתמודד עם הגבולות הפיזיים ששקופים לטכנולוגיה אך פותחים את הדרך להתחמק מזרועותיו הלא כל כך ארוכות של החוק. האם חקיקה בינלאומית היא הפתרון? האם בכלל צריך פתרון? נשמח לשמוע את דעתכם.

תגים: wikileaks, ארצות הברית, ביזור שרתים, דליפת מידע, הפנטגון, ויקיליקס, טכנולוגיה, משפט וטכנולוגיה, רשת האינטרנט

תגובה אחת על WikiLeaks – איך טכנולוגיה מביסה את עולם המשפט

1. מאתאור:‏ 7 באוגוסט 2010 בשעה 18:53

   מדוע שהממשלות עצמן לא יפרסמו מידע שגוי ויהפכו את וויקיליקס למקור בלתי אמין בעליל?

   להגיב