פרוייקט קלמן – עוברים מנמר השלג לחתול הבר הצלול

לפני קצת פחות מחודש הגיחה לאוויר העולם הגרסה האחרונה של אובונטו, המכונה בלשוננו “חתול הבר הצלול” (Lucid Lynx בלעז).

זלמן, הנטבוק למוד התלאות שלי, זכה כמובן לטעום מגרסת הבטא של של חתול הבר אך למרות שלל השיפורים והעובדה המשמחת שהכל עבד כמצופה לאחר ההתקנה, לא חשנו התרגשות עזה בסלון הביתי. הסיבה העיקרית לכך היא ששולחן העבודה של אובונטו, למרות מתיחת הפנים המצויינת, מזכיר קצת ארוחת ערב חגיגית עם רוג’ר מור, בה מתקבצים מתוחי-הפנים של אמצע המאה שעברה להעלות זכרונות בנימוס מהוסס, אך לא מחדשים הרבה אחד לשני (מעבר למי עבר החלפת ירך לאחרונה) – כלומר, נאה, מנומס, מעט מיושן ולא מחדש הרבה.

לאור הנימוס המפוהק, החלטתי הפעם לנקוט בגישה שונה, ולפצוח בפרוייקט שדרוג שיביא, בתקווה עדנה מחודשת לא רק לשולחן העבודה של זלמן, אלא גם לזה של קלמן, ה iMac המלוטש שרובץ על שולחני.

הרעיון לפרוייקט בצבץ במוחי לא רק בשל השיעמום נוסח רוג’ר מור, אלא גם עקב התנהגותה הדורסנית של אפל בתקופה האחרונה שגרמה לי לפקפק בבחירתי הצרכנית לרכוש את מוצריה חזור ורכוש. נכון, אני אמנם נמנה עם חסידי התפוח (כפי שיעידו כל מכרי) אך אני גם אוהד חופש הבחירה שאפל מנסה לרמוס בגסות.

מכיוון שפרוייקט יומרני שיביאני לנטישת מוצרי התפוח כליל עשוי לזעזע את נפשי אם יעשה בצורה לא זהירה, החלטתי להתחיל בקטן, ושידרגתי את זלמן לחתול הבר הצלול, אך הפעם עם שולחן העבודה KDE למחשבי מחברת.

זלמן, שברך על השינוי, כמעט והתחמם יתר על המידה לאחר שהעלה את שולחן העבודה החדש בפעם הראשונה (מזל שהתקני קירור המעבד עבדו כראוי). חתול הבר בגרסת KDE (קובונטו לנטבוקים את אתם מתעקשים), הצליח לעשות את מה שמובלין עשו לפני כשנה – להביא שולחן עבודה שמיש, יפה, יעיל, נגיש שמתאים למסכים פצפונים ברוחב 10 אינץ’. קשה להסביר את החוויה במילים, אך הרושם העיקרי הוא שקובונטו מצליחה לנצל כל פיקסל על מסכו הזעיר של זלמן בלי לוותר על שימושיות ומהירות עבודה.

חלקו הראשון של הפרוייקט עבר אם כן בהצלחה, ואם לזלמן היה פרופיל בפייסבוק, בוודאי היה מעדכן את הסטטוס שלו למשהו נוסח “עברתי לקובונטו 10.04 ועדיין נשאר לי מקום על המסך.”

לחלקו השני של הפרוייקט, ניגשתי ביתר זהירות, ולאחר בדיקה מקיפה של אובונטו, קובונטו ולינוקס מינט 9 (איזדורה), המבוססת על חתול הבר הצלול, החלטתי שקלמן יקבל שולחן עבודה של מינט, שעושים לדעתי עבודה טובה יותר בתחום ממשקי המשתמש מאובונטו (אני מעדיף ירוק על סגול או חום בכל יום בשבוע).

קלמן, המבוגר יותר מאחיו הזעיר, קיבל אם כן את איזדורה בגרסת 64 ביט, ולמעט קצר תקשורת בינו לבין עכבר הפלא (חזרנו לעכבר חוטי), עלה במהירות מבטיחה ובירך על השינוי מנמר שלג למשהו שמזכיר שיר של דיוויד ברוזה.

כמובן, שמטעמי זהירות, התקנתי את מינט בתצורת אתחול כפול, והשארתי את נמר השלג של קלמן במקומו. בנוסף, יצרתי משתמש חדש באיזדורה עם הרשאות קריאה מהמחיצה של נמר השלג כדי שאוכל לגשת לקבצי בנקל, הגדרתי כמה קיצורי מקלדת לשליטה על נגינת מוזיקה ואפילו בחנתי את Songbird המצויינת והמומלצת כתחליף לאייטיונס (בנמר השלג) ו Rhythmbox (באיזדורה).

למעשה, נשארה רק בעייה אחת מרכזית במעבר מחתול השלג לסביבה של פינגווינים, חתולי בר וקוד פתוח – אין פוטושופ ללינוקס. פוטושופ היא אחת התוכנות המרכזיות עימה אני עובד באופן יום-יומי וחסרונה על לינוקס מורגש זה זמן ממושך. למרות תקוותי הנסתרת שאדובי תחליט לנקום באפל ולהסב את משפחת התוכנות שלה ללינוקס, המציאות הטופחת על פני (ועל מסכו של קלמן) היא שבלי פוטושופ אין מה לעשות עם שולחן העבודה החדש לו זכינו.

גאולתו של קלמן (ושל עבדכם הנאמן), הגיחה הפעם מכיוון מעט לא צפוי. אורקל, שקנו לאחרונה את סאן, שחררו השבוע את VirtualBox 3.2 שתומכת לראשונה ב OS X כמערכת הפעלה אורחת. שלפתי אם כן את דיסק ההתקנה של נמר השלג שרכשתי עם בואו של האחרון לעולם, הגדרתי על VirtualBox מכונה וירטואלית חדשה מסוג OS X, איתחלתי, עצרתי נשימה, וחייכתי למראה מסך ההתקנה של חתול השלג שזהר בנוגה כסוף לאחר מספר דקות.

לאחר תהליך התקנה רגיל לחלוטין, מספר כוסות קפה וטיול זריז לפיצוציה, התחדשנו, אני וקלמן בנמר שלג וירטואלי, שנכנה אותו לעת עתה עמרם, והסכמנו חרישית שאכן בא לציון גואל (כמעט).

חתול שלג וירטואלי על לינוקס מינט

כמובן, שעמרם עדיין לומד ללכת, ולכן, אין תמיכה טובה בכרטיס מסך וירטואלי, דבר המגביל את רזולוצית המסך שלו ל 1024×768 עם 128MB זיכרון גרפי בלבד. עובדה זו תקשה מעט על עבודה שוטפת עם פוטושופ, אך כולי תקווה שנזכה לשיפורים בתחום זה במהרה בימינו. לעת עתה אני משתדל לבלות את רוב זמני עם קלמן במחיצת איזדורה ולא במחיצת נמר השלג, כהכנה לבאות וכהתחלתו של תהליך גמילה מתפוחים.

אוסיף עוד לפני סיום, שלפי חוקי רשיון התוכנה של אפל, מותר להתקין את מערכות ההפעלה שלה אך ורק על-גבי חומרה על לוגו של תפוח. אינני בטוח לגבי חוקיות הוירטואליזציה, אך כמובן שהדבר ההגון והראוי לעשות הוא להתקין, לכל הפחות, עותק חוקי של נמר השלג ולא משהו שהשגתם בסמטה אפלה. בנוסף, אינני יכול להתחייב על היתכנות התצורה הנ”ל על-גבי חומרה שאינה של אפל. ייתכן ומי מכם שירצו לנסות, יתקלו בקשיים בתהליך ההתקנה של OS X כמערכת אורחת ב VirtualBox בשל אי-תאימות חומרה – אם ניסיתם והצלחתם אנא שתפו.

לבסוף, אמליץ כמובן בחום להתנסות בקובונטו 10.04 לנטבוקים ובמינט לינוקס 9 שלדעתי משלבות בהצלחה, כל אחת בדרכה, את האמינות והזריזות של אובונטו עם שולחן עבודה שמיש, יפה ומזמין.

מידע נוסף ניתן למצוא באתרי קובונטו, לינוקס מינט ו VirtualBox

זהר ארד

בן 35, קיבוצניק שהדרים לעיר הגדולה, מפתח client-side בנשמתו (מטהקפה, קול הקמפוס 106fm ואחרים). משתמש מקינטוש מושבע (שחוטא גם בלינוקס בשעות הפנאי). מעדיף הכל פשוט, מינימליסטי ועובד טוב ומשתדל להמנע מדברים עם הלוגו של מיקרוסופט ונהגי מוניות כעסנים. אוהב הרבה ...

http://www.zohararad.com

פוסטים נוספים של זהר ארד

פוסטים נוספים בנושא תוכנה

• Windows 8: מיקרוסופט מתחרטת ומשנה עיצוב

• תודה לשותפים ונותני החסות של ניוזגיק

• סולוטו מציגה: התקנת דרופבוקס בלחיצה אחת

• Windows 8 עוזרת לכם לעקוב אחר ילדיכם

כתיבת תגובה לבטל