Newsgeek

פוסט שקראתי ב-InsideFacebook הזכיר לי דיון פילוסופי שניהלתי עם לא מעט אנשים בשנים האחרונות. הפוסט מדבר על ההסדר המשפטי (השני במספר) אליו הגיעה חברת פייסבוק מול אהרון גרינספן, חבר של מארק צוקברג לספסל הלימודים בהרווארד. בהמשך לתביעה של מייסדי ConnectU בשנה שעברה, שטענו כי צוקברג גנב את הרעיון של Facebook מהם, טוען גרינספן כי הוא הבעלים החוקי של סימן ההיכר Face Book מאחר והמערכת שפיתח במהלך לימודיו באוניברסיטה בשנת 2003 (לפני הקמת Facebook) בשם HouseSYSTEM הכילה בתוכה אתר ווב בשם The Face Book.

האם יש פיסת קוד במערכת הזאת שנכתבה על-ידי צוקברג או שהכל הגיעה מאנשים אחרים? הפוסט גרם לי לחשוב על אותה בעייה שמטרידה אותי ואנשים רבים כבר שנים. לכולנו יש רעיונות, טובים יותר, טובים פחות, אבל הרוב הגדול לא באמת עושה איתם משהו. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שאחרי שחשבנו על רעיון חדש, טוב ובעל פוטנציאל גדול להצלחה (לדעתכם כמובן), עולה השאלה איך מגלגלים אותו קדימה? את מי משתפים ברעיון? בסופו של דבר, כולנו אנשים מוכשרים, אבל כולנו בעלי מגבלות ומעטים הם האנשים שיכולים להעלות רעיון, לפתח מוצר, לשווק ולמכור אותו לגמרי לבד. כולנו מפחדים שהאדם הלא נכון ישמע את הרעיון, יגנוב אותו ויעשה את המיליונים על חשבוננו.

אחד הדברים הראשונים שלמדתי כשנכנסתי לעולם היזמות היה שצריך לאסוף סביבך שותפים טובים שיכולים להשלים את הדברים שחסרים לך ושיהיו חזקים באותם נקודות שאתה חלש בהם. בדרך כלל, יהיו אלו אנשים שנמצאים בתחום או קשורים לתחום שבו המיזם שלך עוסק. אבל האם אותם אנשים, הם לא אלו שיכולים לגנוב לך את הרעיון ולעשות אותו בעצמם או עם שותפים אחרים? האם הגבול לשיתוף ברעיון חדש עובר במשפחה, בחברים, או במכרים קרובים? ומה אם האנשים שיכולים לעזור לך לא נמצאים במעגל הקרוב אליך? מה עושים אז?

כששאלתי את השאלה במהלך השנים קיבלתי תשובות שונות. התשובה הנפוצה הייתה שזאת בעייה ללא פתרון, שצריך פשוט לדעת להעריך אנשים ולנסות ולעמוד את הנכונות והרמה המצפונית שלהם בעת השיחה הראשונית, לפני שמשתפים אותם בפרטי המיזם. תשובה נוספת שקיבלתי היא שברגע שהערך המוסף שלך בתור יזם הוא מספיק משמעותי על-מנת שלא ישתלם לעשות את הרעיון הזה בלעדיך, אז ורק אז, אתה בטוח. אבל מה זה הערך המוסף הזה שהם מדברים עליו? מה מונע ממשקיע שיש לו הרבה יותר משאבים וקשרים ממך לקחת את הרעיון שלך ולתת אותו למישהו אחר שהוא מכיר, נניח יזם סדרתי בעל יותר נסיון בתחום? לפעמים הרעיון יכול להיות כל-כך פשוט וקל לביצוע (כן, עוד נשארו כאלה) אבל עדיין אף אחד עוד לא מימש אותו. מה עושים במקרה כזה?

אני חוזר לפוסט שהחזיר אותי לשאלה המדוברת. גרינספן תבע את צוקברג באופן אישי ואת פייסבוק כחברה והגיע להסדר עם החברה מחוץ לכתלי בית המשפט. פרטי ההסדר לא פורטו, אך מסדרי הגודל של ההסדר מול ConnectU, אנחנו יכולים להיות בטוחים שגם גרינספן יהנה מתוספת של כמה אפסים טובים לחשבון הבנק שלו. מעניין מה גרינספן היה עונה על השאלה הזאת…

תגים: אהרון גרינספן, מארק צוקברג, סטארטאפים, פייסבוק, רעיונות גנובים

יניב פלדמן

מייסד האתר ועורך ראשי. טכנולוג בעל וותק של 10 שנים בעולם המחשוב ואבטחת המידע. כשהוא לא מתעסק בדברים שאפשר לפרק אותם, הוא לפעמים גם צונח חופשי, צולל (לא חופשי) ועושה עוד כל מיני דברים שמתחילים בצ'. מחזיק בתעודת תואר ראשון במנהל עסקים (על הקיר בשירותים) ותעודת Microsoft MVP (על הקיר בכניסה לבית). החל משנת 2007, עוסק במה שהוא הכי אוהב בעולם, מציאת פתרונות מסובכים לבעיות פשוטות במיוחד.

פוסטים נוספים בנושא סטארט-אפ

• Startup Weekend 2010 - על טכנולוגיה ודו-קיום
• טכנולוגיה פורצת גבולות ב-Startup Weekend - עדכונים מהאירוע
• יזמים צעירים - מודל 2010
• Go ליזם בנשמתו שווה יותר ממיליון / דעה

3 תגובות לפוסט "מארק צוקברג גנב לי את הרעיון!"

1. מאת De-Panther:

   23 במאי 2009 בשעה 15:04

   אני בעד לשתף ברעיונות, כדי לשפר, כדי להוסיף, כדי שיצאו לאור.
   אם יש לך רעיון טוב אחד, יש לך עוד הרבה.

   כמובן, לא כל רעיון שיש לך צריך לרוץ לספר לכולם. אבל אני לא רואה בעיה בלשתף רעיונות עם אנשים אחרים.
   וכבר השתמשו ברעיונות שלי בעבר.

   אם מישהו אחר יוכל לעשות שימוש טוב יותר ברעיון שלך, אין סיבה שהוא יקבר

   להגיב
2. מאת ilan peer:

   23 במאי 2009 בשעה 16:37

   אם אתה יכול לכתוב על נייר את התכנית הכללית, סימן שיש לך משהו.
   נסח את הרעיון בכתב ושלח לעצמך דואר רשום
   ASAP

   להגיב
3. מאת Almog Baku:

   23 במאי 2009 בשעה 16:52

   זו בהחלט דילמה קשה.
   אבל איך אומרים בסיירת מטכ"ל? "המעז מנצח"

   להגיב