החדירה של פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות לחיינו רק הולכת וגדלה. מצד אחד, כולנו שומעים סיפורי זוועה על אנשים שפייסבוק חסמו את הפרופיל שלהם יום בהיר אחד, או שגילו שאין להם יכולת לשלוט במידע שהם עצמם הציבו שם, ושינויים תכופים שפייסבוק עושים בהגדרות הפרופיל גורמת לכך שאף פעם לא ידוע מתי יאופסו הגדרות הפרטיות שהגדרתם בעמל רב לערכי ברירת מחדל הפוכים ממה שהגדרתם. מצד שני, פייסבוק בדרך לעבור במספר המשתמשים שלה את המדינות המאוכלסות ביותר בעולם.

תחברו את זה ביחד ותגיעו לחששות הולכים וגוברים בנוגע למידע שמאוחסן ברשת החברתית הגדולה בעולם.

האנטי-פייסבוק

מקסוול, רפאל, דניאל ואיליה, ארבעה סטודנטים ניו יורקים, פתחו בתחילת השנה בפרוייקט שאפתני במטרה לשנות את המצב הקיים, לאחר ששמעו הרצאה על הנושא וקיבלו השראה ממנה: הם החלו בפיתוח רשת חברתית מבוססת קוד פתוח בשם “דיאספורה” (”תפוצות” או “גולה” בתרגום לעברית).

קבוצת מפתחי דיאספורה

הרשת החברתית הזו מבוססת על מנגנון דומה לזה הקיים ברשתות שיתוף קבצים: אין אתר מרכזי שמחזיק אצלו את כל המידע ושולט בו, אלא המידע נמצא במחשב המשתמש, ומשוכפל למחשבי כל החברים שלו ברשת החברתית, כשהם מתחברים לאינטרנט.

הרעיון בפני עצמו מבריק: הרי אתם משתפים מידע עם חבריכם בכל מקרה, אז לא תסמכו עליהם כדי לגבות אותו? המידע מבוזר – לא קיים מארק צוקרברג אחד השולט במידע של כל אחד ממליוני משתמשים, כי המידע מופץ רק לאותם האנשים שאמורים לראות אותו.

מצד שני, לא ברור מה יקרה במידה ומשתמש מעוניין במחיקת עדכונים שלו, או את הפרופיל כולו, ומה קורה כשמסירים חבר מהרשת החברתית – הרי אם אותו חבר לא מתחבר לאינטרנט המידע שלכם עדיין מאוחסן במחשב שלו. כמובן שניתן לפתור את זה באמצעות הצפנת המידע ויכולת שימוש ברשת החברתית רק בזמן חיבור לאינטרנט, אבל נצטרך להמתין לגרסה הראשונה כדי לראות את הפתרון לבעייה הזו.

השקעה ב-CrowdSourcing

הקבוצה החלה לעבוד על הפרויקט בתחילת השנה, והעלתה לרשת בלוג באפריל, אבל הם לא הסתפקו בעבודה במקביל ללימודים – הם רצו להשקיע את חודשי הקיץ בפיתוח מרוכז, במקום לעבוד בתור מתמחים או למצוא עבודה זמנית. לשם כך הם פרסמו את הפרוייקט וקריאה לגיוס תרומות למימון חודשי הפיתוח בקיץ. תנאי הסף להשקעת הזמן הזו: גיוס תרומות של 10,000 דולר, סכום שאמור לכסות את השקעת הזמן של הרביעייה.

ההצלחה הייתה מסחררת: היעד הושג בתור 12 ימים בלבד, ותוך קצת יותר מחודש נאספו תרומות ממעל ל-6400 תורמים שונים, שתרמו סכומים שנעו בין 2000 דולרים (תמורת קבלת מחשב חדש עם התוכנה כבר מותקנת עליו) לבין 5 דולרים (תמורת קבלת דיסק התקנה לבית בסיום הפיתוח). סכום התרומות הכולל שנאסף: מעל ל-200,000 דולר!

(אני מניח שבשלב הזה של הפוסט יש כמה יזמים ששואלים את עצמם למה בכלל צריכים חממות וקרנות הון סיכון)

עבודת הפיתוח החלה בתחילת יוני, ולאחר חודש של פיתוח הושלמו רוב התשתיות תקשורת, האחראיות להפצת המידע בין המחשבים של החברים ברשת בזמן אמת (כשבעל הפרופיל מעדכן אותו). עד סוף יולי המטרה היא להשלים את הבסיס של האפליקציה (כולל הצפנה), ובאוגוסט ממשקים עם פייסבוק ותמיכה בהרחבות של התוכנה. בספטמבר מתוכנן שחרור הגרסה הראשונית וקוד המקור של התוכנה יועלה לרשת. מאותה הנקודה הפרוייקט יהיה תלוי בקהילת הקוד הפתוח שתמשיך לתמוך בו ולפתח אותו.

אבל מעבר לכך הפרוייקט יהיה תלוי לחלוטין במשתמשים: האם תהיה נהירה המונית מפייסבוק לדיאספורה, או שהוא ישאר כרשת חברתית איזוטרית שרק משוגעים לדבר חברים בה?

Diaspora pre-alpha from daniel grippi on Vimeo.

הפוסט פורסם במקור בבלוג dotmad.net בעברית

אילוסטרציה (מקור: Stock.XCHNG)

בעקבות חשיפת השירות החדש שפייסבוק מתכננת להשיק בקרוב, Facebook Questions, התעורר שוב הדיון על המלחמה הקרה בין גוגל לפייסבוק ותהיות על ההפתעות שגוגל מתכננת בעתיד הקרוב. במקרה של השירות החדש, ייתכן והנפגעת העיקרית תהיה דווקא חברת Yahoo אשר לפי תיאור השירות החדש, נראה הוא מהווה בעיקר תחרות ל Yahoo Answers.

אין עוררין שפייסבוק משתלטת על האינטרנט שלנו, דוחקת לפינה כל שירות ואתר אחר ומהווה סוג של איום עבור חברות ענק כגון גוגל ויאהו.

הסיבה העיקרית לכך היא שבניגוד לשירותים אחרים, אתרים גדולים ברחבי העולם מבינים כי עליהם לשלב את האלמנטים החברתיים שפייסבוק מספקת על מנת להשאר רלוונטים.

לפני מספר חודשים, השיקה פייסבוק מספר כלים כגון כפתור הלייק ומנגנון התגובות, המאפשרים לאתרים שהטמיעו אותם, גישה לגרף החברתי ואינטרקציה עם חשבון הפייסבוק של גולשי האתר. נכון לעכשיו מעל למיליון אתרים ברחבי העולם הטמיעו את הכלים החדשים. חלק לא מבוטל מאתרים אלה הם פורטלים גדולים, אתרי חדשות פופולארים, רשתות חברתיות מתחרות ועוד. גם אצלנו ניתן להבחין שמרבית האתרים הישראלים הגדולים דאגו לשלב את כפתור הלייק של פייסבוק בתחתית כל דף.

כפתור הלייק, התמים למראה, טמון בחובו כח רב עבור פייסבוק. מבלי להתייחס למעטפת החיצונית שלו ולשימוש העיקרי שהוא מציע לכאורה, מדובר בסופו של דבר על שורת קוד אשר משולבת בדפי האתרים השונים. אותה שורת קוד לא שונה משורת הקוד אותה מציעים אתרי הסטטיסטיקות כדוגמת גוגל אנליטיקס.

שורת הקוד מאפשרת לפייסבוק גישה לכל הנתונים הסטטיסטיים שהאתרים מעדיפים לשמור לעצמם. כמות המבקרים היומית, מספר הדפים הנצפים, זמני שהייה ועוד. בניגוד לשירותי הסטטיסטיקה האחרים, פייסבוק יכולה לספק מידע משלים יקר מפז הקשורים לנתונים האישיים של משתמשי האתרים כגון ההתפלגות המגדרית של הגולשים, גילם, מוצאם, השקפותם הדתיות והפוליטיות ומה לא. בנוסף פייסבוק נחשפת לפעולות שביצעו הגולשים באתרים, אלה דפים הם אהבו במיוחד, תגובות שפורסמו וכו'

לא קיים אתר בעולם שלא היה מעוניין בגישה לנתונים אלה וביום שפייסבוק תספק גישה לנתונים הנ"ל אין ספק שהיא תהפוך לשירות הסטטיסטיקה המוביל בעולם.

כבר כיום פייסבוק מספקת גישה לנתונים סטטיסטיים שונים בעזרת כלי הנקרא Facebook Insights. נכון לעכשיו הנתונים שניתן לקבל באמצעותו קשורים בעיקר לשימוש באלמנטים החברתים של פייסבוק כגון מספר הפעמיים שלחצו על כפתור הלייק או שיתפו עמוד מסוים באתר.

למרות שפייסבוק יכולה להציע גישה לנתונים הרבה יותר מעמיקים, היא בוחרת לא לעשות זאת כרגע. ייתכן שהחברה לא מעוניינת שבעלי האתרים יבינו שפייסבוק יודעת על הגולשים שלהם יותר ממה שהם יודעים או שפשוט היא מפתחת ברקע כלים מתקדמים להצגת הנתונים שיגרמו לשירותים מתחרים כגון האנליטיקס להראות מיושנים ולא יעילים.

ייתכן מאד שפייסבוק מעדיפה לשמור את המידע הזה לעצמה מכל מיני סיבות כמו למשל לדלות מידע המשמש אותה בתחרות מול האתרים אשר שילבו את האלמנטים בתוכם. כפי שראינו כבר, פייסבוק מתחילה לחדור לשווקים מחוץ לארה"ב ע"י שיתוף פעולה עם חברות מקומיות או פתיחת סניפים מקומיים. גישה למידע הסטטיסטי של האתרים המובילים בשווקים המקומיים יכול לעזור לה בהבנת השוק והבנה מי הגופים החזקים ושוויים המדויק מבחינת נתוני הגלישה.

פייסבוק מתיימרת גם לבצע מהפכה בתחום עולם הפרסום המקוון. אחד השירותים הותיקים והמצליחים של גוגל הוא שירות ה AdSense המאפשר לכל בעל אתר, קטן או גדול לשלב את הפרסומות של גוגל ולהרוויח אחוזים מסויימים מההכנסות. היתרון שגוגל הציעה היה הרלוונטיות של הפרסומות לתוכן. כלומר, אם גולש מסויים קרא ביקורת על ספר מסויים, רוב הסיכויים שהפרסומות היו קשורות בצורה זו או אחרת לספרים.

ההבדל הגדול בין גוגל לפייסבוק הוא שבמידה שפייסבוק תחליט להכנס לתחום ולאפשר שירות מתחרה לבעלי האתרים, היא גם תוכל להציג פרסומות רלוונטיות לתוכן בדיוק כפי שגוגל עושה. הרי בסופו של דבר מדובר על אלגוריתם מתוחכם שצריך לממש. אך לפייסבוק בניגוד לגוגל קיים ייתרון נוסף שלא מבוסס על אלגוריתם או קוד תוכנה והוא הגישה לנתונים האישיים של הגולשים. פייסבוק תוכל לאפשר למפרסמים לבחור את קהל היעד הספציפי אליו מיועדות הפרסומות. כבר עכשיו פייסבוק מאפשרת סוג כזה של סינון עבור המפרסמים אך עדיין מדובר על פרסומות בתוך פייסבוק. ביום שפייסבוק תציע שירות המתחרה ל AdSense, גוגל תעמוד מול בעיה רצינית מכיוון שאין מניעה שמפרסמים ובעלי אתרים רבים יעדיפו להשתמש בשירות הממוקד והיעיל של פייסבוק.

מוקדם להספיד את גוגל, אם בכלל. אך כן יש לה ממה לחשוש ואסור לה לקפוא על השמרים. פייסבוק נהפכת לאט ובזהירות להיות השחקן הדומיננטי באינטרנט וגוגל יודעת את זה. ביום שנזכה לראות את כפתור הלייק לצד תוצאות החיפוש של גוגל, נדע בוודאות שפייסבוק ניצחה. האם קיים סיכוי שזה יקרה? קשה להאמין.

הפוסט פורסם במקור באתר המומחה

שבוע מלא הכרזות סיפקה לנו פייסבוק. זה התחיל בכנס המפתחים השנתי שלהם בו החברה הגדירה לנו מחדש כיצד האינטרנט צריך להראות מבחינתה. מעניין לראות שמרשת חברתית סגורה הפכה פייסבוק לסוג של סרטן ממאיר אשר שולח את גרורותיו ומתפשט לכל מקום. המסר שהיא שולחת ברור. אם אתה לא שם אתה לא קיים.

דיונים רבים נערכו השבוע מסביב לשאלה האם פייסבוק הולכת לעשות בית ספר לגוגל ולעקוף אותה בסיבוב. אם נחקור את העניין יותר לעומק נראה שפייסבוק מתחרה בכל השירותים העיקריים של גוגל. לגוגל יש את gmail, לפייסבוק את מערכת המסרים הפנימית שלה אשר הולכת לעבור שדרוג בעתיד ולפי השמועות תתחרה בשירותי דואר אלקטרוני אחרים כגון ג'ימייל והוטמייל. מערכת הפרסום של גוגל אף היא מתמודדת עם תחרות לא קלה מצד פייסבוק המציעה מערכת פרסום משלה ומשתלטת על תקציבי פרסום. אלבומי התמונות בפייסבוק מתחרים בשירותים מקבילים שגוגל מציעה ואפילו לתחום הסטיסטיקות החליטה להכנס פייסבוק ע"י השקת כלי חדש בשם facebook insights שיהווה תחרות לגוגל אנליטיקס.
ועוד לא הזכרתי את מנוע החיפוש, קודש הקדושים של גוגל שעליו בנויים היסודות של גוגל.

זה לא סוד שפייסבוק מנסה להכנס לתחום החיפוש ברשת. אמנם בקטנה, אבל היא מנסה. כבר כיום פייסבוק מספקת לנו שירות חיפוש בסיסי באתרים חיצוניים בעזרת מנוע החיפוש של מיקרוסופט, bing. כפי שרובכם בוודאי יודעים,מיקרוסופט מושקעת בפייסבוק ומנסה דרכה לסלול את דרכה לאט ובזהירות לעולם הרשתות החברתיות. הוכחה נוספת לכך ניתן למצוא בשיתוף הפעולה שהוכרז בכנס שבוע שעבר בין מיקרוסופט ופייסבוק לגבי שילוב השירות של מיקרוסופט docs.com בפייסבוק. כפי שניתן לראות ממבט מהיר באתר, מדובר ביותר מסתם שיתוף פעולה וההשוואה לשירותים מקבילים שגוגל מציעה היא בלתי נמנעת. ייתכן שפייסבוק היא הדרך של מיקרוסופט להחזיר לגוגל על כל השנים בהן גוגל לימדה את מיקרוסופט איך להצליח באינטרנט.

אבל אם נתמקד שוב בתחום החיפוש נוכל לראות שפייסבוק מציעה משהו שגוגל לא. והוא חיפוש מבוסס קשרים חברתיים. פייסבוק טוענת שכאשר אנחנו מחפשים משהו, רוב הסיכויים שהתוצאות הרלוונטיות יהיו קשורות למעגל החברתי שלנו וכנראה שהנושאים שהחברים שלנו מתעניינים בהם יעניינו גם אותנו. נכון, מדובר על רעיון מעניין וייתכן שבמקרים רבים תוצאות חיפוש שכאלה אף יגרמו לנו להעדיף את מנוע החיפוש החברתי על פני מנוע החיפוש המסורתי.

בואו נדמיין לרגע שזה מה שיקרה בעתיד. פייסבוק יחד עם מיקרוסופט יפתחו את מנוע החיפוש העתידי אשר יביס את גוגל ויתמקד בחיפוש החברתי.

איך מהלך כזה ישפיע על תחום החיפוש?

אחד מהתחומים הנלווים לעולם החיפוש שזכו להצלחה רבה הוא תחום ה SEO. חברות רבות ומומחים שונים הציעו שירותיהם על מנת לקדם תוצאות חיפוש עבור לקוחותיהם. הרי מי לא רוצה להופיע בין הראשונים בתוצאות החיפוש הרלוונטיות?
בעידן החיפוש החברתי אין ל SEO כל משמעות מכיוון שאת התוצאות הרלוונטיות כל אחד יקבל בהתאם לגרף החברתי שלו. ובכלל, עם המעבר של עסקים רבים לפייסבוק ובניית מיני אתרים בתוך הפלטפורמה הסגורה של פייסבוק ה SEO, מאבד את הרלוונטיות שלו לחלוטין.

במידה ואכן זה מה שיקרה, מעניין לראות האם נזכה להכיר שיטות חדשות של אופטימיזצית אתרים עבור מנועי חיפוש. אם ב SEO המסורתי היינו צריכים לשפר את איכות התוכן וקוד ה HTML, בחיפוש החברתי נצטרך פשוט לדאוג לאיכות הגרף החברתי שלנו וכמות החברים שיש לנו. ייתכן מאד שככל שיהיו לנו יותר חברים או מעריצים כך נשפר את מיקומנו בדירוג התוצאות.
כבר בימינו קיימות לא מעט חברות העוסקות בתחום השיווק החברתי ומציעות ללקוחותיהן שירותים שונים על מנת לשפר את הנוכחות החברתית שלהן. העשייה של אותן חברות מעניינת אבל אני מתכוון למשהו מורכב יותר אשר יפצח את השיטה בה מנוע החיפוש החברתי משתמש על מנת לספק לנו את התוצאות ויספק לנו כלים על מנת לשפר את תוצאות החיפוש החברתי, בדיוק כפי שקרה ב SEO המסורתי.

ביום שמרבית בעלי האתרים ברחבי העולם יגיעו למסקנה כי הנוכחות בתוך הרשת של פייסבוק עדיפה על הנוכחות מחוץ לפייסבוק, בעיקר בגלל העובדה שהם מקבלים יותר חשיפה עבור פחות השקעה, הם פשוט יעבירו את משאביהם לפייסבוק. זה גם היום שבו גוגל תפסיד לפייסבוק באופן רשמי. אני אישית לא חושב שזה יקרה בקרוב אך גם לא שולל שיום כזה יגיע מתישהו בעתיד.

ברגע שפייסבוק מפשילה את השרוולים ומשתפת פעולה עם חברה בעלת משאבים כה רבים כגון מיקרוסופט , אין סיבה שהיא לא תשלוט ביד חזקה בעולם האינטרנט ותגבור על גוגל ומתחריה האחרות ותגרום לנו, המשתמשים לשנות את אופי הגלישה שלנו.
מה שבטוח, גוגל לא תאפשר לשחקנית הצעירה לקחת לה את הבכורה ולדו קרב הזה יהיה יותר ממערכה אחת.

.

פוסט זה נכתב במקור בבלוג המומחה

בנושא הפרטיות מוכרת לנו הסוגייה שכל אינטרקציה שאנחנו כגולשים עושים ברשת נשמרת במסד נתונים כזה או אחר, אם זה פייסבוק, גוגל, פורומים וכיוצא בזה. על אף החוקים להגנה על הפרטיות הקיימים במדינת ישראל ובמדינות השונות בעולם הפרטיות שלנו ברשת רחוקה מלהיות בלתי חדירה ולמעשה התוכן שאנחנו מייצרים ומחפשים חשוף בצורה כזאת או אחרת, לעיתים בשליטתנו ולעיתים לא בשליטתנו , לכלל הגולשים.

יש עוד תת נושא בהגדרה הכללית של "פרטיות ברשתות חברתיות", מה קורה כשאנחנו חושפים מידע מבחירה במקום ציבורי ברשת? האם מותר לחברים הוירטואלים שלנו ו/או לאורחים ארעיים לעשות שימוש במידע שחשפנו ואיזה שימוש מותר להם לעשות?

בעניין קניין רוחני אני חושבת שזה ברור מאליו שאסור לעשות שימוש בחומר שאינו שלנו או שלא קיבלנו עליו אישור בלי הסכם מהיוצר, אבל האם ציוצים בטוויטר וכתיבת סטטוסים בפייסבוק גם נכנסים להגדרת קניין רוחני?

נכון, אנחנו חיים בעידן פרוץ לגמרי מבחינת פרטיות באינטרנט ואני מנחשת שעוד לא ראינו הכל, אבל האם זה אומר שנלקחה מאיתנו היכולת להחליט מה אנחנו רוצים לספר לעולם ואיפה עובר הגבול בין אישי לפומבי? לא.

היום הוצף הטוויטר בדיון רחב בנושא זה בעקבות טור שנכתב ע"י נמרוד קמר במאקו, למען אלה שלא יודעים כלל על מה מדובר, אסכם בקצרה (בלי הרכילויות מאחורי הקלעים, רק את הקטע היבש): מידי שבוע מפרסם קמר טור במאקו שנקרא "השבוע בטוויטר" בו הוא מצטט באופן עקבי אנשים שונים בטוויטר, לעיתים כאלו שרלוונטים לאייטם (לדוגמה דיוני האח הגדול) ולעיתים כאלה שחייהם הפרטיים מעניינים את הכלל (לדוגמה גיא פינס), באחד הטורים של קמר הוא ציטט קטעי שיחה פומבית שהתנהלה בין שני גולשים בטוויטר, אשר הפרופילים שלהם בטוויטר פתוחים לכל. נכתבו המון דעות ב-140 תווים.

למען האמת, לא ידוע לי מה באמת חשבו הגולשים שאוזכרו כנגד רצונם, אבל הנושא עלה לדיון בטוויטר וקיבל רייטינג גבוה במונחי טוויטר-לנד, אישית אני חושבת שלפני העלאת הדיון (למרות שהנושא היה כבר "אולד ניוז") היה צריך לשאול את אותם גולשים שאוזכרו בטור אם זה בסדר מבחינתם לחזור ולדון על חשבונם בפרשה שעוסקת בהם, אם כבר מדברים על מוסר ופרטיות. שנית, הדיון המהותי פה הוא בכלל לא על טיב המדור של קמר, לא על הרכילות האישית של הגולשים שעלו בחכתו ולא על כישוריו כעיתונאי. הדיון הוא הרבה יותר רחב ורק על זה אני רוצה לדון – גבולות הפרטיות.

מודעות לכך היא מילת המפתח. אם גולש מנהל בלוג זמין לכל חיפוש בגוגל, פרופילים פתוחים בכל רשת חברתית, כדאי שידע שדבריו יכולים להגיע מעבר לפינה הקטנה שלו ברשת. ואם אתם מעדיפים לשלוט בנעשה יש דרכים רבות להגן על הפרטיות ולמנוע מכל גולש באשר הוא לראות את התכנים שהעלנו ברשתות חברתיות.

רשתות חברתיות הן לא האי-מייל הפרטי שלנו, גם לא תיבת הדואר בבית, הן פתוחות לכל, אבל לא חייבות להיות ככה. הן לא הבית הפרטי שלנו שמישהו פרץ אליו וגנב את תכולתו.

אם הפרטיות חשובה לכם ולא הייתם רוצים לעלות על הדעת שזר יסתכל לכם בתמונות,יצטט את הסטטוסים שלכם, או יגיב לפוסטים שלכם- קיימות הגדרות פרטיות בכל רשת חברתית (ואם לא קיימות כאלה אז עדיף לא לפתוח שם בכלל כרטיס) שיאפשרו לכם לחסום כל מידע.

אמנם כגולשים קיימת תחושה שלאט לאט יש ברשותינו פחות שליטה על הנעשה ו/או על המידע שאוספים עלינו, אבל את המידע שאנחנו מחליטים לשתף עם העולם הוא בחירה אישית וככזאת ניתן להגביל אותה, הפרטיות מבחינת התכנים שאנחנו משתפים צריכה להיבחן לא רק מהצד שמפרסם את התכנים, אלא גם מהצד שהעלה, תוך ידיעה ברורה שמדובר בפלטפורמה פתוחה.

מומלץ שכל גולש יקח אחריות על התכנים שהוא מעלה ויזכור שברגע שהם נשלחו לרשת הם עשויים להפוך לנחלת הכלל (ואני לא מדברת בשום צורה על מקרים שלוקחים תמונה ללא רשות או מעתיקים פוסט, אלא כשמצטטים דברים בשם אומרם או נותנים לינק לבלוג).

ולא הכל שלילי, לחוסר פרטיות יש עוד צד. לעניות דעתי, שבוחרים לצטט בלוגר בכתבה בווינט, בכפולה פותחת בדה מרקר או לצלם למאקו וכיוצא בזה, זהו פרגון, הכרה בכוחה של הרשת, הכרה בכוחם של אנשי הרשת שהפכו והופכים בכל יום למהותים יותר עבור המדיה המסורתית, שכן מזמן כבר הבנו שכל בלוגר וכל טוויטריסט יכול להיות ערוץ חדשותי בפני עצמו. אם מפרגנים לבלוגרים ו/או מצטטים טוויטריסטים שהביעו דעתם על עניין כזה או אחר, אני אומרת- כל הכבוד! שיהיה בכייף. ואגב, באותה מידה יכולים לא להסכים עם דעתו של בלוגר וגם זה בסדר. החשיבות העיקרית היא שהמדיה הזאת, המדיה החברתית תופסת תאוצה ועיתונאים אינם היחידים שנתפסים כ"מעצבי דעת קהל", מי כמוכם (אותם חיות רשת) יודעים שלא פעם תעדיפו לבחור סרט ע"פ המלצת בלוגר ולא עיתונאי מדופלם.

על פרשת נמרוד קמר

האווירה בטוויטר היום הזכירה שדה מלחמה ועל מה? על שלוש שורות שרק המקורבים למצייצים מבינים מה היה שם?

העוול הגדול ביותר נעשה לאחת הגולשות שאוזכרה באותו טור מושמץ במאקו. גולשת שלא היתה חלק מהשיחה שבעצם נעשתה עליה. ואיך זה נראה בעין מאוד לא מעורבת: בלאגן. יותר מידי דברים מאחורי הקלעים, שום דבר קריטי מידי במלל שפורסם בטור, יחד עם זאת הובהר לי שהבחורה שעליה נכתבו ציוצים שצוטטו בהמשך בטור לא לקחה חלקה בהתכתבות הפומבית. אני לא יודעת איך הייתי מגיבה לכל ההתרחשות במקומה, סביר להניח שאם זה היה פוגע בשמי הטוב הייתי מרימה טלפון באותו יום לכותב ומבקשת להסיר וכמובן, עוד שלב אחד קודם- פונה לחבר שכתב דברים אישיים שמקומם בעולם הפרטי ולא במרחב הוירטואלי ומסבירה לו מה עושים/לא עושים בין חברים.

והאמת, זאת עוד שאלה לדיון: חבר טוב שלכם כותב עליכם משהו בפומבי, מכרים משותפים מגיבים ואתם בוחרים שלא להגיב, אבל גם לא מבקשים ממנו למחוק, או מגיבים בריש גלי שזה פוגע בפרטיות שלכם. המידע הזה פומבי?

לדעתי, מה שפרטי צריך להישאר כזה ועם כל הכבוד לאינטרנט, זה כבר דיון על ערכי חברות ואנושיות שאינו קשור לפרטיות ברשת.

בתור קוראת מהצד שגם חיה קצת בטוויטר לא הבנתי מה קרה שם, קראתי ועברתי הלאה, היה נראה לי כמו עוד ציטוט, שום דבר חריג, לא שינה את דעתי (הטובה) על הבחורה שאוזכרה בטור, לולא האזכור היום סביר להניח שבכלל לא הייתי זוכרת את זה. והקריאה לאנפולואו המוני, נו באמת, זה לא משנה כלפי מי הקריאה הזאת, זה פשוט ילדותי.

מקווה שגרמתי לכם לחשוב על הנושא קצת

אנקדוטה מחיי הוירטואלים, לא פעם שואלים אותי איך זה יכול להיות, או יותר נכון- איך אין לי בעיה לחשוף את חיי ברשת וכל פעם מחדש השאלה הזאת מפתיעה אותי. אני לא חושפת שום דבר שאני לא מרגישה איתו נוח, את הדברים האישיים עבורי אני משאירה למפגשי ארבע עיניים (רצוי לא במקומות המוניים) או לשיחת טלפון (ומקווה שאין האזנה, כי זה מה זה לא חוקי!) ואם אני נתקלת בגולש שמפריע למנוחתי השלווה ואני מעדיפה שחיי הפרטיים, אלו שבחרתי לחשוף במודע ברשת לא יחשפו בפניו, אני דואגת לחסום את האפשרות.

הכוח הוא עדיין בידי הגולש, המינון והיכולת להחליט כמה ועל זה צריך לקחת אחריות.

.

הפוסט פורסם במקור בבלוג עלילות מורן בעיר הגדולה

אחרי שגעון הפייסבוק וקדחת הטוויטר מגיע הדבר החדש אשר מעסיק את גולשי האינטרנט. מדובר בטרנד הרשתות החברתיות מבוססות מיקום. בעידן שכמעט לכל אחד יש טלפון נייד חכם המכיל רכיב GPS יותר ויותר שירותים מבוססי מיקום מתחילים לצוץ ברשת. הרעיון העומד מאחורי שירותים אלה הוא דומה, מעכשיו אותו משתמש בשירות לא צריך ממש לרשום מה הוא עושה אלא לתת לשירות לקבוע איפה הוא נמצא ומכך ניתן יהיה להסיק מה הוא עושה. כמובן שהמשתמש יכול להוסיף גם תיאור משלו בנוסף לסימון המיקום.

קרדיט תמונה: Tracy Cox / The Chronicle

אחד השירותים הפופלארים כרגע בתחום הוא Foursquare שהינו סוג של משחק וירטואלי מבוסס מיקום. מטרת המשחק היא לבצע כניסה (Check in) במקומות שונים ברחבי העולם ע"י שימוש באפליקצית השירות אשר מותקנת על גבי המכשיר הנייד. באמצעות תהליך ה-Check in חושף המשתמש את מיקומו לשאר משתמשי השירות וגם זוכה בנקודות ומקבל סיכות וירטואליות (badges) המאפשרות לו לקבל הטבות במקומות שונים. החברה גייסה לא מכבר 1.3 מיליון דולר וקצב הגדילה שלה מרשים מאד.

שירות נוסף הצובר פופלאריות רבה אשר גייס כבר כ 8.4 מיליון דולר הינו gowalla. הרעיון זהה לרעיון Foursquare, על המשתמש להתקין אפליקציה על המכשיר הנייד שלו המאפשרת לו לדווח היכן הוא נמצא ע"י החתמת הדרכון הוירטואלי שלו ולקבל נקודות והטבות לפי המקומות בהם הוא נמצא.

בעקבות ההצלחה של שירותים אלה, חברות ותיקות אשר המודל העסקי שלהן קשור בעקיפין לתחום החליטו גם לנגוס מהעוגה. דוגמה טובה לכך היא Yelp. מדובר באתר ותיק יחסית אשר מהווה סוג של רשת חברתית סביב שירותים מקומיים כגון מסעדות, בתי קפה, מועדונים ועוד. לאחרונה שידרגה Yelp את אפליקצית האייפון שלהם ומעכשיו היא תומכת גם באפשרות לבצע Check in למקומות ודיווח על המיקום בו המשתמש נמצא.

עוד שירות ששווה להזכיר הינו ZubWorld שמזכיר יותר משחקי מחשב ישנים. משתמש השירות יכול לרכוש מקומות אמיתיים באופן וירטואלי במחיר שווה לכל נפש של 5 דולר. לאחר הרכישה המשתמש יכול לבנות קהילה סביב המיקום אותו רכש ולהפוך לטייקון וירטואלי.

גם גוגל לא נשארה מאחור והודיעה לפני שבוע על אפשרות חדשה באפליקצית האייפון והאנדרואיד שלה המשדרגת את החיפוש הרגיל שלה ומאפשרת למשתמש לקבל מידע על מקומות והמלצות לגבי מקומות הנמצאים לידו.

מעדכנים על המיקום שלכם. Foursquare

טוויטר ופייסבוק הודיעו אף הן כי יתמכו באפשרות של שירותים מבוססי מיקום למרות שלמרבית האפליקציות המדוברות יש כבר אפשרות להתממשק מול שירותים אלה.

כפי שניתן לראות שירותי מבוססי מקום מתחילים לתפוס נתח שוק נכבד וכל מספר ימים מושק שירות חדש בתחום. כמובן שהמרוויחים הגדולים הם העסקים והמקומות השונים אשר אליהם מגיעים המשתמשים. אותם עסקים מקבלים חשיפה גדולה וזוכים לפרסומת בחינם למרות שחלק מהמודל העסקי של אותם שירותים מבוסס על קידום בתשלום של עסקים. שירותים אלה מהווים בעצם סוג של דפי זהב חינמי ואם ניקח לדוגמא בית קפה פופלארי אשר לא היה מפורסם בשום מקום, שימוש נרחב באפליקציות השונות בתחומו יכול לגרום לו להשיג עוד לקוחות ולקדם אותו גם באינדקסי החיפוש השונים.

לשירותים אלה גם חסרון רב במיוחד בכל מה שקשור לנושא הפרטיות ולסכנות האורבות ברשת מכיוון שכל מי שמשתמש באפליקציות אלה בעצם חושף את עצמו כלפי שאר העולם ע"י פרסום מיקומו המדוייק בכל רגע נתון. Foursquare מתארת את השירות שלה בכך שהיא מאפשרת למשתמש לגלות את המקומות החדשים והקבועים שהחברים שלו הולכים אליהם ולהכיר את הרגלי הבילוי שלהם. כלומר,השירות בעצם מאפשר לבנות פרופיל עבור כל משתמש של הרגלי היציאה והבילוי שלו, מהלך מאד מפחיד מסוכן היכול לשמש אנשים זרים למטרות שונות.

לא מכבר פורסם שחברות ביטוח ישראליות לא מסכימות לפצות מבוטחים אשר הבית שלהם נפרץ מכיוון שעדכנו בפייסבוק שהם לא נמצאים בבית. חברות הביטוח טענו כי בעלי הבית לא עשו צעדים על מנת למנוע את הפריצה. שירותים מבוססי מיקום מגבירים את הסכנה וחושפים את המשתמשים לעבירות רכוש וגוף כלפיהם. מי שכבר נפגע משימוש לרעה של המידע הנמצא ברשתות החברתיות הן כוכבות כמו לינדזי לוהן, פריס הילטון ומייגן פוקס אשר נפלו קורבנות לחבורה של מספר צעירות שנקראה `Bling Ring`. אותן צעירות עקבו אחרי הפרסומים של אותן מפורסמות בטוויטר ובפייסבוק וגילו אלו תכשיטים יש להן, היכן הן גרות ומתי הן נמצאות מחוץ לבית ובעקבות מידע זה ביצעו פריצות וגנבו רכוש רב מאותן כוכבות. בימים אלה עומדת החבורה למשפט.

ההמלצה היא שבדומה לכל שירות חדש, גם את השירותים מבוססי המיקום צריך לנסות ולבחון בקפידה. להבין את היתרונות והחסרונות שלהם ולהשתמש בהם בחכמה.

.הפוסט פורסם במקור בבלוג המומחה.

סרגיי ברין בהכרזה על הגוגל באזז. תמונת יח"צ

הרבה מאוד ספקולציות כבר יש בנוגע ל-Buzz החדש של גוגל. ייתכן שמדובר בכלל במחליף לגוגל Wave, שדומה יותר לשלולית מיובשת בחודשים האחרונים מאשר ל"תחליף הדואר האלקטרוני" שהוא נועד להיות, יש שאומרים שהוא נועד לשבור את טוויטר באמצעות הסרת המגבלות של השירות, להתחרות בשורות הסטאטוס של פייסבוק, או פשוט להיות שלב נוסף בהשתלטות של גוגל על העולם…

אך עוד לפני שיצליחו לבצע את זממם, בגוגל החליטו לחשוף את חיינו האישיים לכל הגולשים האחרים. למשתמשים שהתעוררו לתיבת דואר של גוגל מלאה בהודעות על באז כזה או אחר, נראה כי פשוט מישהו שכח לשאול אותם את השאלה הפשוטה אם הם רוצים בכלל לשתף. קצת יותר מ-48 שעות אחרי שהשירות הושק, נראה כי הבעיה העיקרית שגוגל יצטרכו להתמודד איתה או להתעלם ממנה היא פרטיות משתמשיה.

רובנו עבדים של גוגל. אם זה שירות הדואר שרבים מאחסנים בו את התכתובות הכי אישיות שלהם, או החיפוש שהתרגלנו אליו עד שהמצאנו מילה חדשה "לגגל" או הצ'אט, המפות וכו' (הבנתם לאן זה הולך). אבל הפעם נראה כי ליד השירות חדש Google Buzz, הגדרות הפרטיות של פייסבוק הן ברכה וטוויטר הוא פשוט הגשמת חלום לעוסקים בתחום הפרטיות.

מישהו עוקב אחרי?

גוגל מאמינים בשירות, ולכן Google Buzz לא רוצה להטריח אותנו, הגולשים, ולכן מחליטים בשבילנו מי יהיו העוקבים שלנו ואחרי מי נעקוב. הבחירה נעשית מתוך אנשי הקשר שאיתם התכתבנו או צ'וטטנו הכי הרבה. אבל לא זו הבעיה – המחדל האמיתי טמון בהגדרות ברירת המחדל המפתיעות שהופכות את כל העוקבים והנעקבים לגלויים בפרופיל המשתמש (Google Profile).במילים אחרות, אם לא נשנה את הגדרות השירות, כל אחד יכול לראות את רשימת האנשים שאנחנו נוהגים להתכתב או לדבר עימם.

בגוגל מנסים להסביר את הנושא קצת אחרת : הם טוענים כי לאחר יצירת הפרופיל ב-Buzz, אם לא נערוך את הגדרות ברירת המחדל, רק ייתכן שמישהו יכנס ויראה את רשימת האנשים שאנחנו נוהגים להתכתב איתם או לשוחח, במידה ולא נערוך את הרשימה בעצמנו בזמן יצירת הפרופיל. עוד להגנתם טוענים בחברה כי בזמן יצירת הפרופיל, נכתב בצורה מפורשת כי הפרופיל כולל את שם הגולש, תמונתו, אנשים שהוא עוקב אחריהם ואנשים העוקבים אחריו. מה שהם שכחו להוסיף הוא שמדובר באנשים שאנחנו מתקשרים איתם באופן הכי תדיר.

ולמה שיזכרו ? הרי אף אחד לא באמת טורח לקרוא את השורות הקטנות בזמן ההתרגשות של שימוש לראשונה בשירות חדש מבית היוצר של החברה הפופולארית, ולכן אנחנו מתעלמים שוב מהאזהרה הכתובה באותיות קטנות ולא מודגשות, שהמידע על העוקבים ווהנעקבים הפופולאריים שלנו חשוף לעיני כל. הסכמה מדעת קשה לומר שיש כאן לחשוף את המידע האישי כל כך, כמו רשימות אנשי הקשר שלנו.

הפתרון הרצוי לפגיעה החמורה בפרטיות המשתמשים ב-Google Buzz נמצא מתחת לאף של גוגל, אבל הם בודאי לא מעוניינים ליישמו בשלב זה. השינוי היחיד שעליהם לבצע הוא לאפשר ליצור פרופיל חסוי בשירות ורק במידה ומעוניינים, אחרי שמבינים את ההשלכות, ניתן לחשוף את אנשי הקשר – במידה וגם הם אישרו זאת. שימוש במנגנון הפוך אשר מטיל את האחריות על המשתמש לגלות את הפרטים הללו רק לאחר שהרשימות התגבשו, הופך את המוצר למפר חמור של פרטיות גולשיהם הנאמנים של גוגל, (ואנשי הקשר שלהם).

תקראו לי פרנואידית, אבל לי זה הספיק כדי לכבות את ה-Buzz של גוגל.

מה אתם חושבים?

המלחמה בזירת הרשתות החברתיות מתחממת לאחר שגוגל הציגה אתמול את התשובה שלה לשירות המייל החדש של פייסבוק. החברה הוסיפה לשירות הדואר האלקטרוני שלה את האפשרות לעדכן סטטוסים ולצפות בסטטוסים של חברים, במטרה להוסיף לשירותים את אותן התכונות שהפכו את הרשתות החברתיות פייסבוק וטוויטר לרשתות החברתיות המובילות בעולם. השירות, בשמו החדש – Google Buzz, מאפשר לעקוב אוטומטית אחרי האנשים איתם מתכתבים או מדברים בצ'אט ב-Gmail, לקבל תגובות ישירות לתיבת ה-Gmail, לצפות בתמונות קטנות או על גבי מסך שלם,ליבא את התכתובות מ-Twitter, הצילומים מ-Picasa, מ-Flickr ורשימת הקריאה מ-Google Reader.

נראה שגוגל מבינה היטב את החשיבות של הזירה החברתית שכן זהו אינו הניסיון הראשון של גוגל להידחף לשם. מעבר לשירותי ה-Instant Messeging שמאפשרת החברה באמצעות ה-Gmail ודרך תוכנת ה-GTalk, גוגל מחזיקה היום ברשת חברתית הנקראת Orkut, אשר מחזיקה בתואר הרשת החברתית הפופולארית ביותר במדינות מתפתחות כגון ברזיל והודו, אך מספקת פיצ'רים בסיסיים יחסית אך דומים לרשתות החברתיות האחרות, דוגמת עדכוני תמונות, קישורים וסטטוסים המוגבלים ב-150 תווים. כמו כן, גוגל מחזיקה גם את שירות ה-Google Profiles המאפשר לאנשים לפתוח פרופיל אישי במטרה "לטייב" את הנתונים שיחשפו עליהם במנוע החיפוש ואף השיקה לאחרונה את הרחבת דפדפן בשם SideWiki המאפשרת לגולשי אתרים לשוחח ביניהם ולהחליף דעות וחוויות הקשורות לאתר בו הם מבקרים.

בשלב זה, השירות החדש, אשר הופך להיות זמין למשתמשי Gmail כבר במהלך השבוע הקרוב, ככל הנראה יקבל ממשק לשאר מוצרי החברה מעבר ל-Gmail והחברה מתכננת לחבר גם את האתר YouTube אל תוך הזירה החברתית של החברה ורוב הסיכויים שנראה את היכולות החדשות משתלבות גם בו.

לאחר ההרפתקאה שעברה גוגל עם הגל שלא שומעים עליו יותר, מוצאת את עצמה החברה נאבקת שוב על יכולות חברתיות שישולבו במוצרים המוצלחים שלה עד כה. הנבואה היא לטפשים, אך מה הסיכוי שניקח את הפרופיל המתוחזק היטב שלנו בפייסבוק ונעביר אותו לגוגל? ההגיון הבריא אומר שנמשיך לתפעל את חשבון המייל שלנו בגוגל, אך במסרים שבין חברים, הפייסבוק עדיין ימשיך לתפקד כתחליף אמיתי לדואר אלקטרוני. מהלך הנגד שהציגה פייסבוק, ליצור אלטרנטיבה לדואר האלקטרוני מבית גוגל, הוא איום מוחשי יותר.

המלחמה האמיתית שגוגל יכולה ובודאי תנהל, היא מול אתר המיקרו-בלוגינג הפופולארי, טוויטר. כאן מדובר בפלטפורמות המציעות שירותים דומים, ופה גוגל נהנית מבסיס לקוחות רחב אשר משתמש בשירותי המייל שלה, שה-Buzz החדש משולב בו. החזית השניה שיכולה החברה לפתוח היא מול שירותים מבוססי מיקום כמו Foursquare - למי שאינו מכיר, מדובר בשירות מבוסס מיקום ומשחק ברשת חברתית המזכה בתארים שונים לאנשים אשר מדווחים על מיקומם, מעשיהם וחולקים את הגיגיהם ברשת. בעוד שירות Foursquare משתמש ב-Geolocation של טוויטר על מנת לוודא מיקום משתמש, ה-Buzz החדש של גוגל מאפשר זיהוי באמצעות Google Maps לקביעת מיקום המשתמש, ומאפשר אף לחסום בפני מי המיקום יחשף. כמו כן, השירות זמין כבר על מכשירי אייפון ואנדרואיד.

אם עדיין האופציה לא זמינה לכם בשירות המייל, תוכלו לצפות בינתיים בסרטון ההדגמה של Google Buzz :

אז מה אתם אומרים? יש Buzz?

לפי מזכר פנימי שדלף החוצה לכמה אתרי חדשות, מיקרוסופט הקימה השבוע צוות חדש אשר יתרכז במחקר ופיתוח בתחום הרשתות החברתיות. הצוות החדש יקרא Future Social Experience Labs (או בקיצור FUSE Labs) והוא בעצם יורכב משלושה צוותים קיימים אשר בראשם תעמוד, לילי צ'אנג, לשעבר מנהל קבוצת ה-Creative System ב-Microsoft Research. המעבדה החדשה, תכלול כ-80 עובדים ותוקם במשרדי החברה במסצ'וסטס יחד עם קבוצה ה-Creative System ומעבדות המדיה של מיקרוסופט.

הצוות החדש יעסוק בשאלה כיצד המדיה החברתית והרשתות החברתיות משנות את צורת השימוש שלנו במחשבים, במערכות ההפעלה ובאינטרנט בחכלל ותתרכז במוצרים שסובבים סביב החיבור של מדיה חברתית ושיתוף, מדיה חברתית וזמן-אמת, מדיה חברתית ומדיה דיגיטלית, מדיה חברתית וחיפוש, מדיה חברתית בענף ומדיה חברתית בעולם הנייד. אוזי ביקש להדגיש שמטרת הצוות החדש הוא לא לתכנן או ליצור עוד רשת חברתית (דוגמת Windows Live Planet, שהייתה יוזמה עצמאית של מיקרוסופט הודו) כמו פייסבוק או מייספייס ולא לספק עוד פלטפורמה לפרסום תמונות או משחקי חברה תחרותיים, אלא יותר לשים דגש עד תחום שיתוף המידע והעבודה המשותפת בין המשתמשים.

מה שבטוח הוא, שלפי ההכרות שלנו עם מיקרוסופט, הסיכוי שהיא תנסה ליישם את המודל הרשתות החברתיות הקיים של "בואו נזרוק מאות מיליוני דולרים וננסה להרוויח קצת יותר אחר-כך" לא בהכרח יעבוד כאן. אף על פי שמיקרוסופט נוהגת לנהל בצורה מכוונת ומתוכננת מאוד את כל הפרויקטים שלה, כבר נתקלנו בעבר בכמה שלא ממש הצליחו (דוגמת חברת הפרסום Razorfish שמיקרוסופט קנתה לפני שנתיים ומכרה השנה בהפסד לאחר שניסיונתיה לשלב את עסקי הפרסום בתוך החברה לא צלחו) ונראה כי גם הפעם מיקרוסופט קצת איחרה את הרכבת שכן המהלך האחרון מעיד על כך שהיא מנסה לשלב את הטרנד החם של היום, במוצרים של מחר.

פוסטים נוספים:

הרשת החברתית של מיקרוסופט
מיקרוסופט ויאהו קרובים מתמיד לשיתוף פעולה בפרסום ממוקד בחיפוש
מיקרוסופט מכריזה על Office 2010 Starter – אופיס עם פרסומות

מקור: Message Labs

חברת Message Labs פרסמה השבוע דיווח לפיו רמת הספאם עלתה ב-20% בחודשיים האחרונים לרמה של  90.4%. כלומר, 9 מתוך 10 מיילים שאתם מקבלים הם דואר זבל. העלייה משמעותית נזקפת לזכות השימוש ההולך וגובר ברשתות החברתיות כאמצעי הפצה לדיוור ופרסומות זבל. כמו כן, מציין הדיווח כי חלה עלייה קטנה בכמות התקפות ה-Phishing ברשת הנובעות בעיקר מהשימוש הגובר ברשתות חברתיות. הרשת החברתית פייסבוק סבלה בשבועות האחרונים מתולעת ה-151.im שהייתה חודרת למחשבי הקורבנות ומשתמשת בפרופילי הפייסבוק שלהם על-מנת להמשיך ולהפיץ את עצמה. כמו כן, משתמשים מפיצי דואר הזבל ברשתות החברתיות לצורך התגברות על מחסומי הספאם תוך הקמת פרופילים מדומים המלאים בפרסומות.

מתקפות הספאם האחרונות בתוך הרשתות החברתיות תוך שימוש באמצעי התקשורת הפנימיים שלהן גדל אף הוא באופן משמעותי. מספר האנשים שהציעו לי חברות בפייסבוק אף על פי שהם אינם מישראל ואין להם שום חברים או נושאי עניין משותפים איתי, גדל בתקופה האחרונה באופן משמעותי. גם תופעת הבוטים בטוויטר שעוקבים אחרי משתמשים באופן רנדומלי או משתמשים שמזכירים מילות מפתח מסוימות הולכת ונהיית נפוצה יותר ויותר. הבוטים הללו יעקבו אחריכם ברגע שתזכירו את אחת ממילות המפתח אותם הם מוגדרים לסרוק וכאשר תעקבו אחריהם חזרה, תוכלו להנות מ-Stream הפרסומות שלהם. נראה כי הפתיחות שהפגינה החברה מאחורי ה-API של טוויטר, הגיעה סוף סוף לגבות את המחיר. השימוש במערכות אוטומטיות שסורקות את מנגנון החיפוש הפתוח של טוויטר ואוספות שמות משתמש לשליחת ספאם רק הולך ומתגבר. אם אתם מעוניינים לראות בעצמכם עד כמה אפקטיביים הבוטים בטוויטר, פרסמו שני ציוצים עם המילה MLM בפנים וחכו כמה שעות. כמות העוקבים וה-Replies שתקבלו יכולה לא יביישו  אפילו את אשטון קוצ'ר.

אחת הסיבות הנוספות לעלייה בכמות הספאם היא ירידת האפקטיביות של מנגנון ה-CAPTCHA אשר נועד לעצור תוכניות ספאם אוטומטיות. זאת מכיוון שפתרונות המאפשרים למפיצי דואר הזבל לנתח את תמונות ה-CAPTCHA ולעקוף אותן כבר נמכרות באופן חופשי כמוצר וכשירות במקומות מסוימים ברשת. הרשתות החברתיות מפעילות עכשיו מספר תוכניות מחקר המיועדות לספק אמצעי זיהוי תמונה חדש אשר יקשה על משתמש שאינו אנושי לזהות את תוכן התמונה במטרה לספק פתרון לבעייה. סביר להניח שנראה את פתרון מהסוג הזה זמין כבר בחודשים הקרובים.