אז למה אתם לא בטוויטר?

נכון לנתונים עדכניים, בישראל הנאורה, עמק הסיליקון המזרח תיכוני, הצטרפו עד היום רק 50,000 משתמשי טוויטר, מתוכם אחוז זניח להפליא הוא פעיל. אנחנו מביטים על ארצות הברית שם הטוויטר שימש כשחקן פעיל באחד המהלכים הדרמטיים ביותר במאה השנים האחרונות – בחירת נשיא שחור לבית הלבן, ולא מצליחים להבין איך זה קרה. אולי, כי אנחנו באמת לא מבינים איך בעצם טוויטר עובד. אז איך בעצם טוויטר עובד?

במידה ועדיין לא פתחתם לעצמכם חשבון טוויטר, התשובה הראשונה שבוודאי יש לכם לשאלה הזו היא בשביל מה זה טוב?. אם פתחתם חשבון טוויטר וזנחתם אותו לאחר שלושה ציוצים ורבע, התשובה שלכם וודאי תהיה לא ברור לי מה עושים שם, חזרתי לפייסבוק.

נכון לנתונים עדכניים, בישראל הנאורה, עמק הסיליקון המזרח תיכוני, הצטרפו עד היום רק 50,000 משתמשי טוויטר, מתוכם אחוז זניח להפליא הוא פעיל. אנחנו מביטים על ארצות הברית שם הטוויטר שימש כשחקן פעיל באחד המהלכים הדרמטיים ביותר במאה השנים האחרונות – בחירת נשיא שחור לבית הלבן ולא מצליחים להבין איך זה קרה. אולי כי אנחנו באמת לא מבינים איך בעצם טוויטר עובד. אז איך בעצם טוויטר עובד?

טוויטר הוא מערכת מיקרו בלוגינג. שמעתם את הביטוי הזה כבר מלא פעמים בעבר ואתם לא ממש מבינים אותו. למען האמת, בצדק. אף אחד לא יכול לכתוב פוסט שלם כשהוא מוגבל ל 140 תווים וחשבון הטוויטר שלי הוא לא בלוג. אז אם אלה לא בלוגים קטנטנים, אז מה זה? סטטוס? כמו השורת סטטוס בפייסבוק? אז אולי נשתמש בזה בשביל לכתוב הכל בסדר או אצלי הכל תקין.

המשתמש האקראי שיגיע לטוויטר לאחר שכבר עבר חניכות מופלגת בבית היוצר של פייסבוק, ייצור לעצמו חשבון ואז ירגיש שרימו אותו. מולו יפתח דף אינטרנט חצי ריק, עם מעט מאוד אופציות ושקט תעשייתי מוחלט. איפה כל האפליקציות? מיליון הכפתורים? הקבוצות? התמונות? אני לא יכולה לראות מי מהאנשים שאני מכיר אונליין?! לאחר שסיכם המשתמש את העובדה שכל מה שיש לו להגיד דורש יותר מ-140 תווים ושהממשק האינטרנטי של טוויטר הוא מזעזע ולא ידידותי למשתמש, ינטוש לרוב המשתמש החדש את האפליקציה לרוב אפילו ללא הציוץ המסכם היה שלום טוויטר אכזר.

התשובה לשאלה שלמעלה, דרך אגב, היא פשוטה מאד: אתם לא בטוויטר, כי החברים שלכם לא בטוויטר.

כן, זה עד כדי כך פשוט. תחשבו רגע, למה בזמנו הצטרפתם לפייסבוק? אפילו אני, Early Adopter מכובדת, שהצטרפה לפייסבוק כשעוד היו לו פחות מ-50,000 יוזרים ישראלים זוכרת שהסיבה היתה שידיד שלי סיפר לי שיש מסיבה ושההוראות למסיבה נמצאות בפייסבוק. פייסבוק? תהיתי בקול. מה זה פייסבוק? בואי, הוא אמר לי, אני אראה לך. חמש דקות לאחר מכן היו לי הוראות הגעה למסיבה, אישור רשימת מוזמנים וחשבון בפייסבוק. בשלב הבא אנשים גילו שפייסבוק משלים את העולם החברתי הקיים שלהם ומעצים אותו. הוא נותן להם לשתף תמונות עם החברים, הוא מאפשר להם להודיע לכולם שמשהו דרמטי קרה, מאפשר להקים עם חברים קבוצות הזויות ולדעת בדיוק מי מגיע למסיבה ביום רביעי. אתם הצטרפתם לפייסבוק כי קרו שם דברים שאתם רציתם לדעת עליהם. התחלתם לייצר שם תוכן שעניין אנשים אחרים וכך המעגל הלך והתרחב.
מצד שני, סביר להניח, שאתם לא מכירים הרבה אנשים בטוויטר ובכלל אתם אומרים לעצמכם, כל מי שאני מכיר, כבר נמצא גם ככה בפייסבוק. בשביל מה לפתוח עוד חשבון?

הגדולה של טוויטר היא בדיוק אותו הדבר שגרם לנועזים מביניכם להרתע – הפשטות המוחלטת שלו. בעוד שפייסבוק מהווה את מלכודת הדבש הקטלנית ביותר לזמנכם הפרטי בה נתקלתם אי פעם, אם תפרקו אותה לגורמיה ואז תפרקו שוב, תגיעו בסופו של דבר להגדרה הבאה – פייסבוק היא מערכת תיעוד וקיטלוג של אירועים שהתרחשו בעבר ועתידים להתרחש בעתיד והיא עושה את זה לא רע בכלל. יש בה את כל המסיבות שבהן הייתם, היא יודעת מי מהחברים שלכם מריח הכי טוב, אפשר לתכנן בעזרתה אירועים בחודש הקרוב ולשלוח מתנות יומולדת. פייסבוק היא הארגונית החברתית שלכם. היא כבדה, מאובזרת, מדוקדקת ויש לה זיכרון אינסופי.

טוויטר, הוא משהו אחר לגמרי.

טוויטר מספר לכם מה קורה עכשיו. ממש עכשיו. לא לפני שעה, לא בעוד שבוע. התמונה שאתם רואים בטוויטר צולמה לפני שלושים שניות, והיא תעלם לכם מהפיד בעוד דקה בדיוק. אם מישהו כותב שהוא עכשיו בסנטר, רוצו מהר לשתות איתו קפה, כי עוד רבע שעה הוא כבר לא יהיה שם. טוויטר הוא התקשורת המיידית שתמיד רצינו. מי מתפנה בדיזינגוף? מי פנוי ברוטשילד? הרגע הרגע אימצתי חתול וככה הוא נראה.

פייסבוק היא האפליקציה החברתית שלכם כשאתם בבית, מול המחשב שלכם שמסוגל להתחבר למצלמה ולהוריד ממנה כמה עשרות תמונות. כשיש לכם מקלדת מלאה בשביל לנהל צ'ט עם שלושה חברים, וגם ללכת להסתכל על משהו ביוטיוב. טוויטר, הוא שירת הלל לנקודות ה-WiFi החופשיות, לאיות של T9 ול-Client רזה מאוד המיועד לסלולרי שלכם. זאת הסיבה שאין לכם טוויטר.

כי אין לכם WiFi

בעוד שנה בערך, כשהשוק כבר יוצף במכשירי דור שלישי+ שמתהדרים ביכולת לאתר כל נקודות גלישה נחבאת בסמטאות עכו, אתם כבר תצייצו כאילו אין מחר. ציוצים כמו אכלתי חומוס והוא היה מעולה #Fiddme ותמונה של החומוס, אחר כך תכתבו שיש פקק בדרך חזרה באיזור אולגה. מישהו יצייץ לכם חזרה שדווקא הכביש הישן פנוי עכשיו ואתם תסטו, וגם תצייצו שבא לכם קפה ותעצרו אצל מישהו בכפר סבא בדרך. אתם עדיין תשתמשו בפייסבוק, אבל באמת בתור ארגונית. ופייסבוק… הם כבר יודעים את זה.

בפייסבוק יודעים שהעתיד של הרשתות החברתיות הוא ההווה. הם יודעים שקרוב המועד שבו השאלה האם אנחנו יכולים לתעד את העבר או לתכנן את העתיד, פחות מרתקים ממה שקורה ממש עכשיו כשאני מחוץ לבית, או כשאני לא יושבת עם לפטופ מול הפרצוף. זאת הסיבה שהם רכשו את פרנדפיד. אני יודעת שגם זה לא אומר לכם כלום, כי בטח לא היה לכם שם חשבון, אבל פרנד פיד היה מה שטוויטר כמעט יכלה להיות בשביל להיות מושלמת.

.

פוסטים נוספים:

על מה באמת מצייצים בטוויטר?
תפילה ב-140 תווים
יונית לוי: ונעבור לחדשות טוויטר עם…

תגים: Twitter, אילאיל בן-שלום, טוויטר, מה זה טוויטר, מיקרו-בלוגינג

6 תגובות על אז למה אתם לא בטוויטר?

1. מאתlibonly:‏ 17 באוגוסט 2009 בשעה 8:11

   מאמר מעולה

   להגיב
2. מאתla2k2:‏ 17 באוגוסט 2009 בשעה 12:05

   כמי שלא משתמש בTWITTER אני לא רואה במאמר הזה מידע שיגורם לי או לדומים להירשם לשרות.
   
   אני מסכים שFACEBOOK ודומים לו מציגים מידע על דברים שכבר היו
   אבל הוא מציג מה שבאמת מעניין אנשים (כמה שאפשר) בסוג מסויים של סיכום
   אנשים מסכמים בכמה מילים או תמונות את המסיבה שהיו או הנסיעה לצפון.
   
   אתם לא באמת חושבים ש350 ה"חברים" שיש לכולם בFACEBOOK מתעניינים בכך שהלכתם לאכול חומוס סופני בשישי ?
   נכון יש כמה שזה מעניין אותם וגם אותם זה לא מעניין באותה דקה שלקחתם את הביס.
   
   כמה באמת רוצים לקבל כל דקה מאחד ה400 "חברים" הודעות בסגנון
   "אני אוכל עכשיו חומוס"
   תאכל לבריאות מה אתה רוצה מאיתנו ?
   
   לישראלים שגם ככה חיים בעולם של הודעות FACEBOOK SMS חדשות WAZE וגלגלצ
   פשוט אין צורך בעוד מקור לSPAM.

   להגיב
3. מאתperchikomer:‏ 18 באוגוסט 2009 בשעה 8:30

   1. אני לא מאמין בטוויטר לטווח ארוך כמו שאני מאמין בפייסבוק. בעוד פייסבוק עונה על צורך קמאי של תחושת שייכות ומעקב אחר הסביבה שלך (ובתוך כך עוזר גם להגדרה העצמית שלך) האוברלואד של המידע שמופק מטוויטר יכול בקלות מאוד להפוך לספאם (בפייסבוק קיימים כבר היום מנגנוני סינון)
   2. רבים מאוד נרתעים מחשיפת נתונים אודות עצמם, בטח ובטח ברמת המיידיות (איפה אני עכשיו). צריך לזכור שמשאבי המידע האלה שאנחנו מנדבים לעולם פוגעים באופן אינהרנטי בחופש שלנו (זה כמו מנגנון זיהוי ביומטרי קטן)
   3. יש איזון דק מאוד בין נתינת ערך לבין ביטוי עצמי. רוב הביטוי העצמי באמצעות טוויטר (לפחות לקהל הרחב) יתבטא באופן מיידי כביטוי עצמי בעוד כל אותם ארלי אדופטרסמשווקים יתרכזו במתן ערך.
   4. אמא שלי לא תשתמש בטוויטר לעולם
   5. ספציפית בישראל לטוויטר דווקא יש זכות קיום בגלל ההתמכרות שלנו לכאן ועכשיו (שמתבטאת בצורה הכי ברורה בהתמכרות הקולקטיבית שלנו למהדורות החדשות)

   להגיב
4. מאתililush:‏ 20 באוגוסט 2009 בשעה 7:33

   ראשית אני מרגישה צורך להתנצל על התגובה המאוחרת, לכל מגיבי - סליחה.
   
   la2lk2 (בשם כל מה שיקר בעולם - איך אתה מצליח לזכור את היוזרניים הזה? :) !)
   השאלה הבסיסית שעולה מהתגובה שלך היא - מי החברים האלה שלך בפייסבוק? אני לדוגמא, קפדנית מאוד. בפרופיל הפייסבוק שלי (שהוא גם פרטי) ישנם רק אנשים שאני מכירה באמת, שפגשתי בחיים האמיתיים, או שניהלתי איתם אינטראציה ששפטתי אותה כמספקת בעולם הוירטואלי על מנת לשתף אותם עם חלקים פרטיים יותר בחיי, ופעם בכמה זמן אני גם עוברת על הרשימה ונפרדת מאנשים שאינם יותר חלק מהעולם שלי. התוצאה, דרך אגב, היא שכשאני מעלה משהו לפייסבוק, כותבת סטטוס, או מביעה עמדה - אני מקבלת תגובה. כי פייסבוק הוא רק חלק מרשת שלמה של חיים חברתיים, ייצוג של העולם החברתי שלי. אם מתוך 350 - 400 אנשים בפייסבוק אתה מכיר רק 150, אז סביר להניח שלא רק שבאמת לא מעניין אותם שאכלת חומוס, אלא גם אותך - לא ממש מעניין לספר להם על זה. אז בשביל מה בעצם הם שם? למה יש לך בפרופיל כל כך הרבה אנשים שאין לך עניין אמיתי באינטראקציה איתם? אחד הדברים שאני נהנית לעשות לפעמים הוא להביט בפייסבוק על תמונות שבהם תויגו חברים שלי שלא ידעתי עליהן. ולכן, במובן הזה אתה צודק - זה לא מעניין אותך, וזה לא מעניין אותם. אז מה אתה עושה שם בעצם?
   טוויטר, הוא אפילו יותר נוח. אתה יכול לבחור בפינצטה אחרי מי לעקוב. זה לא חייב להיות הדדי. אני עוקבת אך ורק אחרי אנשים שמעניינים אותי ו/או חברים. אם אנשים שאינני מכירה בוחרים לעקוב אחרי זו החלטה שלהם. בפרופיל האישי של בטוויטר אני מדברת עם אנשים שאני אוהבת. ולהם דווקא כיף לשמוע שאכלתי חומוס (אם כי, אני חייבת להודות שזו היתה דוגמא, אני לעיתים רחוקות מצייצת לגבי מסעדות).
   
   עומר,
   
   1. ראה תשובתי המפורטת למעלה לנושא סינון המידע.
   2. ניתן ליצור (בדיוק כמו פייסבוק) פרופיל פרטי וחסום, ועדיין, רבים הפרופילים של אנשים בפייסבוק שהם פתוחים לקהל הרחב ומכילים מידע פרטי ומפורט מאוד.
   3. אני מאמינה שזה יפתר כתהליך הדדי של טכנולוגיה והרגלים. יכול להיות שההטמעה של פייסבוק לייט באמת תיקח את המונופול על המיידיות מפייסבוק,
   4. ואני חשבתי שאמא שלי לעולם לא תשתמש בפייסבוק. אתה צריך לראות את הרכילויות שרצה שם היום בינה לבין כל הדודות שלי.
   5. זו התמכרות שתופסת מימדים גלובליים. עוד מעט כולם יהיו כאלה.
   3.

   להגיב

5. פינגבאק: פייסבוק משחררת אפליקציה לטוויטר | Newsgeek

6. פינגבאק: ביז סטון מדבר: ככה טוויטר מתכננת להרוויח כסף | Newsgeek